בש"פ 7637/20 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

מונח לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בבע"ח 61994-08-20 לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

נגד העוררים הוגש כתב אישום, שבו מיוחסים לעורר 1 עבירות שונות, וביניהן רצח בנסיבות מחמירות ונסיון לרצח. לעורר 2 מיוחסת עבירה של נסיון לרצח. הסנגורים הגישו בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק. בית המשפט המחוזי הבהיר כי עסקינן בתיק רצח שבו התרחש האירוע, על פי הנטען, בשטחי הרשות הפלסטינית, וחלק מן החקירה התנהלה שם. חומר חקירה הועבר מידי הרשות הפלסטינית לרשויות בישראל ואז הועבר לידי הסנגורים. במסגרת הבקשה בבית משפט קמא ביקשו האחרונים לקבל חומר חקירה נוסף, לרבות תיק העבודה של בית החולים ברשות הפלסטינית שבו נותח המנוח, פרטים על השאלה האם המתלונן הועמד לדין ברשות הפלסטינית בגין חלקו הנטען במעשים ועוד. המדינה השיבה כי כל החומרים שהועברו לידיה נמסרו לידי ההגנה, ואולם לנוכח הקשר כיום בין הרשות הפלסטינית לרשויות בישראל – לא ניתן לקבל מסמכים נוספים.

בית המשפט קבע, מבלי לקבוע מסמרות לגבי הרלוונטיות והחיוניות של החומרים, כי לא ניתן להורות למדינה לקבלם בהעדר שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית. בהתאם, המדינה התבקשה לעקוב אחר טיב שיתוף הפעולה עם הרשות, וככל שהמצב ישתנה – על המדינה לפנות בדחיפות לגורמים הרלוונטיים בבקשת חומרי חקירה, ובהתאם יש לעדכן את ההגנה גם ביחס לחומרים נוספים שיתקבלו.

2.

החלטת ערכאה קמא נטועה בהגיון מעשי – העדר יכולת להעביר את החומר לידי ההגנה. ואולם, הסנגורים טוענים כי גם אם החומר לא יגיע לידיהם כעת – במסגרת הגנת העוררים יש שיקולים מעשיים אחרים מדוע נדרשת כבר כעת הכרעה בשאלת הסיווג והרלוונטיות של החומר המבוקש. לדידם הבקשה אינה תיאורטית, אלא יש השלכות שונות למתן תשובה לכך, גם כעת.

טענות אלה של הסנגורים לא נדונו על ידי בית המשפט המחוזי. איני מביע עמדה לגבי הסוגיה שמעלים הסנגורים כעת, ברם נראה לי כי ראוי שהעניין יובא לפני בית המשפט המחוזי לשם החלטה. בית המשפט ינהג כהבנתו. זאת לאחר שמיעת טענות הצדדים השמורות להם.

3.

סוף דבר, הנני מקבל את הערר, באופן שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם קיום דיון כאמור. ושוב נדגיש כי בית משפט זה אינו מביע את דעתו, מעבר לכך שהואיל והסנגורים מציגים את העניין כרלוונטי להגנה גם כעת – בית המשפט המחוזי יתן דעתו לכך.