בש"פ 7638/05 אשרף אדריס נ. מדינת ישראל

העורר נאשם בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בנשק והובלת נשק. העורר נעצר עד לתום ההליכים נגדו, והוא מבקש לשחררו לחלופת מעצר.

לפי כתב האישום, קשר העורר קשר עם אחרים לרכוש נשק ולהובילו שלא כדין. הנאשם ואחר רכשו שלושה רובים מסוג קלצ'ניקוב וכן שלוש מחסניות. בתמורה שילמו סכום של 7,500 ש"ח. הם הובילו את הרובים והמחסניות ברכבו של העורר, עד שנעצרו יחד עם הנשק בתחנת דלק.

בבית המשפט קמא לא היתה מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה (לגבי שתיים מן העבירות), אף לא באשר לקיומה של עילת מעצר – ובית המשפט קבע כי אכן אלה וגם זו מתקיימות בענייננו. בית המשפט ביקש את התייחסות שירות המבחן לשאלת חלופת המעצר, ומשזו נמסרה, קבע בית המשפט כי אין בחלופות שהוצעו כדי להפיג את מסוכנותו של העורר; בנוגע לחלופה שעניינה מעצר בבית הדוד קבע בית המשפט כי "הדוד עצמו עובד שעות ארוכות ולא נמצא בבית ואשתו טרודה בגידול 6 ילדים קטנים ואינני סבורה שתהיה פנויה להשגיח גם על המשיב...".

העורר שב היום וטוען כי יש לשחררו לחלופת מעצר. הוא עומד על נסיבותיו האישיות, וטוען כי חלופת המעצר שהוצעה בנצרת היא ראויה ומנטרלת את מסוכנותו. כן הוא מלין על התנהלות התביעה בסוגיית גילוי חומר הראיות. יצוין כי לאחר שנשמעו הצדדים ניתנה לעורר אפשרות להשלים בכתב את תשובתו לדברי המשיבה, והוא עשה כן.

דין הערר להידחות. אשר לחלופת המעצר שהוצעה בירושלים – זו נדחתה על-ידי שירות המבחן, ונותרה החלופה שעניינה בית הדוד בנצרת. שירות המבחן התלבט באשר לחלופה זו, בציינו כי הדוד עובד שעות רבות מחוץ לבית ואינו פנוי לפיכך במידה הנדרשת להשגיח על העורר. בסופו של יום התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה לשחרר את העורר לחלופות המוצעות. אשת הדוד, שעליה תולה יהבו העורר, הביעה אמנם נכונות לשמש כערבה לו, אך בית המשפט המחוזי מצא כי בנסיבות המקרה אין בכך די. ואכן, בהתחשב בעבירות המיוחסות לעורר, נדרשת חלופת מעצר איתנה ביותר, שתניח את דעתו של בית המשפט כי מסוכנותו של הנאשם אמנם מתפוגגת. כזו לא נמצאה במקרה זה, ועל כן, יש לדחות את הערר.

הערר נדחה. למותר לציין, כי בהיות העורר במעצר, יש לקדם את ההליכים בקצב סביר, ושאלת מעצרו של העורר תבחן שוב במידת הצורך ובהתאם להוראות הדין.