בש"פ 7638/97 מדינת ישראל נ. אברהם אלחדד

ביום 26.2.97 הוגש לבית-המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום כנגד המשיב, המכיל שבעה אישומים של סחר בסם מסוכן מסוג הרואין והחזקת סם זה שלא לצריכה עצמית. מעצרו של המשיב הוארך עד תום ההליכים נגדו. המדינה מבקשת כעת להאריך את מעצרו מיום 1.1.98 בשלושה חודשים נוספים, או עד למתן פסק-דין, לפי המוקדם.

אכן, משפטו של המשיב מתמשך מעבר לתקופה שנקצבה לשם כך על-ידי המחוקק. עם זאת, הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות העניין לא תש כוחם של הנימוקים המעידים על מסוכנותו של המשיב ואשר הובילו למעצרו עד תום ההליכים נגדו, קרי העבירות החמורות שבהן הוא מואשם, אחד-עשר הרשעותיו הקודמות בעבירות סמים וכן שני מאסרים על-תנאי ברי הפעלה התלויים ועומדים נגדו בשל עבירות סמים.

בדיון בפניי העלה הסניגור, עורך הדין כהן, טענה לפיה בתקופת מעצרו לא הובא המשיב לניתוח שנקבע לו בבית-החולים רמב"ם, וזאת בניגוד להוראתו המפורשת של בית משפט זה מפי השופט גולדברג במסגרת הערר על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. לפיכך דחיתי את מתן החלטתי זו והוריתי לבא-כוח המדינה לבחון את השתלשלות העניינים בנוגע למשיב ולהסביר זאת בכתב לבית-המשפט.

מהודעת בא-כוח המדינה עולה כי המשיב הובל לבית-החולים רמב"ם במועד שנקבע לביצוע הניתוח, וכי הניתוח לא יצא אל הפועל מסיבות התלויות במשיב עצמו. עוד עולה מהודעת בא-כוח המדינה כי המשיב נמצא תחת טיפול והשגחה רצופים במרכז הרפואי של שירות בתי-הסוהר, כי מאז ביטול הניתוח עבר הוא כבר ביקורת של רופא פרטי מטעמו ושתי ביקורות של רופאים מבית-החולים רמב"ם וכי אף נקבע לו שם תור נוסף לשם ביצוע הבדיקות הנדרשות לפני הניתוח.

בנסיבות אלה נחה דעתי כי הטיפול הרפואי במשיב הוא תקין וכי יש מקום לקבל את בקשת המדינה ולהורות על הארכת מעצרו מיום 1.1.98 בשלושה חודשים נוספים, או עד למתן פסק-דין, לפי המוקדם.