בש"פ 7642/05 אשר אילוז נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין יחד עם אחרים בעבירות של החזקה וסחר בסמים. תחילה הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד לתום ההליכים, אולם בית משפט זה, מפי השופטת ד' ביניש, החזיר את הדיון לבית המשפט קמא על מנת שיבחן את אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר. בית משפט זה ציין בהחלטתו כי מדובר במקרה חריג, שבו הראיות הלכאוריות כנגד העורר מצביעות על רמת מעורבות נמוכה יחסית לנאשמים האחרים, שנראה כי תפיסתם-שלהם היתה מטרת המבצע המשטרתי. בית משפט זה עמד גם על עברו הנקי של העורר ועל נסיבותיו האישיות האחרות. עם זאת, הבהיר בית המשפט כי "נוכח אופיה וחומרתה של העבירה המיוחסת לעורר, יש לקבוע חלופה כאמור, רק אם העורר ישאר במעצר בית מלא ויימצא תחת פיקוחו של ערב מתאים אשר יוכל לפקח עליו. כן ייקבעו ערובות כספיות מתאימות לשחרורו לתנאים של מעצר בית".

בית המשפט המחוזי, אליו הוחזר הדיון, הורה על שחרורו של העורר ל"מעצר בית מלא", וכן הציב תנאים נוספים לשחרור.

כעבור זמן-מה פנה העורר שוב לבית המשפט המחוזי וביקש כי יותר לו לצאת לעבודה תחת פיקוח. הבקשה נדחתה. בית המשפט הבהיר כי משפטו של העורר מתנהל ללא עיכובים, שני הנאשמים האחרים בפרשה הודו במיוחס להם, פרשת התביעה נסתיימה וקבוע מועד אחד, בחודש דצמבר שנה זו, לשמיעת פרשת ההגנה. בית המשפט קבע כי לא חל כל שינוי המצדיק סטייה מהאיזון שערך בית המשפט העליון בהחלטתו על שחרור העורר בתנאים, לאמור: מעצר בית מלא.

העורר משיג על החלטה אחרונה זו. לדבריו, חלפה תקופה ארוכה מאז הוחלט לשחררו למעצר בית מלא, והמשפט צפוי להימשך עוד זמן. הוא מלין על הפגיעה בו ובבני משפחתו עקב שהותו במעצר בית מלא. לדבריו, החלופה הכוללת יציאה לעבודה תחת פיקוח היא חלופה ראויה.

דין הערר להידחות. בית המשפט העליון אפשר לעורר להשתחרר לחלופת מעצר, אולם הבהיר כי " נוכח אופיה וחומרתה של העבירה המיוחסת לעורר, יש לקבוע חלופה כאמור, רק אם העורר ישאר במעצר בית מלא...". בכך הלך כברת דרך לקראת העורר, המואשם בעבירות סמים חמורות, המגלות מסוכנות רבה. אין כל מקום, במיוחד לא בשלב זה כאשר חלפו חודשים ספורים מאז מתן ההחלטה, להקל עוד בתנאים המגבילים שהוטלו על העורר. בצדק ציין גם נציג המדינה, כי העבירות המיוחסות לעורר בוצעו במהלך עבודתו כנהג מונית.

לפיכך, הערר נדחה.