בש"פ 7677/98 מדינת המדינה נ. חיים בן עזיז גבריאלי

המשיב מואשם בבית-המשפט המחוזי בנצרת בשימוש והחזקת כלים לשימוש בסם מסוכן מסוג קנבוס, וכן בהחזקה שלא לצריכה עצמית של סם זה במשקל כולל של 2,5160 ק"ג.

בקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נדחתה, והוא שוחרר בתנאים מגבילים. זאת, הגם שנמצאו ראיות לכאורה מספיקות למעצר וכן עילת מעצר.

בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא ג'ארח) מצא, על-יסוד התרשמותו מן המשיב וחוות-דעת של עובדת סוציאלית, כי המשיב - שעבירות הסמים המיוחסות לו נעברו על-רקע התמכרותו לסמים מסוכנים - מעוניין היום בטיפול גמילה. השופט ג'ראח הגיע לכלל דעה, בהתחשב גם כי עבירותיו הקודמות של המשיב נעברו בעיקרן בשנות ה80-, כי טיפול גמילה בצירוף מעצר-בית מלא דיים להסיר את החשש לבטחון הציבור. הוא שיחרר איפוא את המשיב בתנאים מגבילים, ובמרכזם טיפול גמילה שייערך על-יסוד תוכנית שתוצג על-ידי העובדת הסוציאלית בשיתוף פעולה עם היחידה לטיפול בנפגעי סמים בקרית-שמונה, ותובא לאישור בית-המשפט.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

המדינה טוענת כי חזקה היא שמחזיק בסמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית מסוכן הוא לציבור, וכי בחלופת מעצר אין להסיר את הסכנה. טענתה היא כי בענייננו חזקה זו לא נסתרה.

עמדת המדינה אינה נראית לי.

אכן, בדרך-כלל, יש לעצור עד תום ההליכים נאשם המואשם בעבירות סחר והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. אולם, מובן הוא שאין זה כלל בל יעבור, אלא יש לבחון באופן אינדיבידואלי עניינו של כל נאשם.

כאמור, העבירות המיוחסות למשיב נעברו על-רקע התמכרותו לסמים, ומשהתרשם בית-המשפט שהיום נכון המשיב לקבל טיפול גמילה, סבר כי טיפול זה בצירוף אמצעים נוספים מגן במידה מספקת על בטחון הציבור.

לכך אוסיף, כי אם הטיפול יצליח הרי ההגנה על הציבור טובה יותר מאשר מעצר. יש אף לציין כי ענייננו הוא בסם מסוג קנבוס שהוא הפחות מסוכן מבין הסמים.

בנסיבות אלה אינני רואה עילה להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

הערר נדחה.