בש"פ 7687/15 מדינת ישראל נ. חביב ציון בן יאיר

המשיב עומד לדין בעבירות אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בכוח ופגיעה בפרטיות. המשיב עצור עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ומשמשפטו לא הסתיים בתוך תשעה חודשים מיום מעצרו שלאחר הגשת כתב-האישום, עותרת המבקשת להארכת מעצרו בתשעים ימים לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

בכתב-האישום המתוקן שהוגש נגד המשיב נטען כי המשיב החליט להעסיק את המתלוננת בביצוע עבודות ניקיון בביתו בעקבות מודעה שפירסמה, לאחר שהגיעה לפגישה בביתו עם בנה בן הארבעה חודשים והציגה את עצמה כבת 19 וכאישה נשואה. סמוך לאחר אותה פגישה הגיעה המתלוננת לבית המשיב ובעת שהחלה לנקות את הבית החל המשיב לחבקה ולגעת בה ולמרות התנגדותה ביצע בה מעשה סדום, מעשה אינוס ומעשה מגונה בכוח. פרטי המעשים המיוחסים למשיב, כאמור, מתוארים בהרחבה בכתב-האישום.

2.

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה ביום 18.3.2015 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ולאחר ערר שהוגש על ידי המשיב בו נקבע כי עוצמת הראיות נגד המשיב אינה מן הגבוהות ומצדיקה עריכת תסקיר מעצר בעניינו, הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שישוב וישקול אפשרות של חלופת מעצר לאחר הצגת התסקיר. עוד נקבע באותה החלטה כי עברו הפלילי של המשיב אינו כזה השולל היתכנות לחלופת מעצר (ראו החלטת הש' עמית בבש"פ 2659/15 מיום 7.5.2015). בעקבות החלטה זו ערך שירות המבחן תסקיר מעצר מפורט בעניינו של המשיב אשר בסופו ציין כי נוכח הבעייתיות שבחלופה המוצעת וכן נוכח התרשמותו של שירות המבחן ממבנה אישיותו המורכב של המשיב, מסקנתו היא כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו להישנות התנהגות פלילית בתחום עבירות המין הינה גבוהה ולכן אין הוא בא בכל המלצה.

1.

מאותו שלב ואילך חלו שינויים כאלה ואחרים בייצוגו של המשיב שהצריכו דחיות בשמיעת ההליך לגופו, כמפורט בסעיפים 26-17 לבקשה. דחיות נוספות נתבקשו על ידי ההגנה לצורך ההיערכות למשפט ובית המשפט נעתר לכך (ראו הפירוט בסעיפים 30-27 לבקשה). ביום 14.7.2015 החלה שמיעת פרשת התביעה ושמיעתה הסתיימה ביום 8.11.2015. שמיעת פרשת ההגנה צפויה להתחיל ביום 19.11.2015 וניתן לצפות כי במועד זה ואף שלא שוריינו מועדים נוספים, יקבעו מועדים קרובים נוספים בתוך תקופת ההארכה שנתבקשה על מנת לאפשר את סיום שמיעת המשפט במהלכה.

2.

לאחר שבחנתי את הנתונים באשר לקצב התקדמות הדיון עד כה, שעיקרם פורטו לעיל, ובהינתן העובדה כי חלק מן העיכובים, ככל שהיו, נבעו מסיבות הנוגעות להגנה וכן בהינתן רמת הסיכון שמייחס שירות המבחן למשיב והעובדה שהמעשים המיוחסים למשיב בוצעו בעת שהיה נתון בפיקוח על פי צו בית משפט בעקבות הרשעת קודמת בעבירת מין, אני סבורה כי מכלול השיקולים הללו מטה את הכף אל עבר קבלת הבקשה.

אני מורה, אפוא, על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 19.11.2015 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 44580-02-15 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.