בש"פ 7688/15 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה להארכת מעצר תשיעית של המשיב ב-150 ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

נגד המשיב ושמונה נאשמים נוספים הוגש ביום 12.11.2012 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע המייחס להם ביצוע עבירות שונות במסגרת ארגון פשיעה. כתב האישום מגולל פרשייה סבוכה של פעילות בארגון פשיעה באזור הדרום ועבירות אלימות חמורות שנעברו על-ידי הנאשמים במסגרת פעילותם בארגון זה. העבירות המיוחסות למשיב תוארו בהרחבה בהחלטות קודמות בעניינו (ראו בש"פ 5359/13 (החלטה מיום 13.8.2013) ;להחלטה המפורטת האחרונה ראו בש"פ 8579/14 מדינת ישראל נ' פלוני (1.1.2015)). בתמצית יצוין כי על פי הנטען משנת 2008 ועד סוף חודש אוגוסט 2012 פעלו הנאשמים ובהם המשיב במסגרת ארגון פשיעה בבאר שבע, נהגו לבצע עבירות אלימות שונות וחמורות כלפי חבורה אחרת והחזיקו כלי נשק ואמצעי לחימה. תפקידו של המשיב בפעילות הארגון, כך נטען, היה "איש ביצוע" וגובה הלוואות וכן נטען כי ניהל "עסק משני" למתן הלוואות בריבית תוך שימוש במוניטין של הארגון.

2.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה לעצור את הנאשמים ובהם המשיב עד תום ההליכים נגדם בקובעו כי יש ראיות לכאורה להוכחתם אשמתם, ולאחר שקיבל תסקירי מעצר משירות המבחן קבע כי אין לשחררם לחלופת מעצר בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם אשר לא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר. בחלוף תשעה חודשים ממועד המעצר הגישה המדינה בקשה להאריך את מעצרו של המשיב ושל הנאשמים הנוספים בתשעים ימים. בית משפט זה קיבל את הבקשה ושב וקיבל שמונה בקשות דומות, ביניהן שתי בקשות אשר בעקבותיהן הוארך המעצר ב-150 ימים בהסכמת הנאשמים והמשיב (בש"פ 7375/13; בש"פ 4325/15).

להשלמת התמונה יצוין כי הבקשה דנן הוגשה במקור בעניינם של חמישה נאשמים נוספים אשר נתנו את הסכמתם להארכת המעצר כמבוקש על-ידי המדינה ועוד יצוין כי חלק מהנאשמים (נאשמים 8 ו-9) בהליך שוחררו לחלופת מעצר לפני כשנה.

3.

אשר להליך העיקרי - שמיעת הראיות הסתיימה ביום 8.3.2015 וסיכומי המדינה הוגשו ביום 1.6.2015. בהחלטתו מיום 23.3.2015 קבע בית המשפט כי על הנאשמים להגיש את סיכומיהם עד ליום 1.9.2015 אך למרות התנגדות המדינה קיבל בית המשפט בקשות לדחיית המועד להגשת הסיכומים מצד חלק מהנאשמים והאריך את המועד להגשתם עד ליום 10.11.2015. סיכומיו של המשיב הוגשו ביום 6.10.2015 והמועד להשלמת טיעוני סיכום בעל-פה קבוע ליום 3.12.2015.

4.

מכאן הבקשה דנן בה טוענת המדינה כי מעורבותו של המשיב בארגון פשיעה מלמדת על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו אשר לא פחתה עם חלוף הזמן. עבירות הלבנת ההון המיוחסות לחברי הארגון, כך נטען, וכן מאפייניו של הארגון מלמדות על המסוכנות הרבה הנשקפת מאנשיו והארכת המעצר של המשיב אף מתבקשת, כך מוסיפה המדינה וטוענת, נוכח עברו הפלילי העשיר הכולל 11 רישומים פליליים בעבירות אלימות וסמים וכן ריצוי של שבעה עונשי מאסר בגין הרשעותיו בעבירות אלו בהם עונש מאסר של שמונה חודשים שנגזר עליו בעת שהיה עצור בהליך דנן. עוד טוענת המדינה כי יש חשש ששחרורו של המשיב יביא להימלטות מן הדין, בשים לב לעונש החמור הצפוי לו אם יורשע ולבסוף היא מפנה לקצב התקדמות ההליך המצוי ב"ישורת האחרונה" לפני מתן פסק דין ומציינת כי בשים לב למורכבות הפרשה יש להניח כי לא תינתן הכרעת דין תוך 90 ימים מיום סיום מעצרם של הנאשמים ועל-כן מבקשת את הארכת המעצר ב-150 ימים או עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי, לפי המוקדם.

5.

המשיב טוען כי העבירות המיוחסות לו אינן באותו מדרג חומרה בו מצויות העבירות המיוחסות ליתר הנאשמים העצורים שהסכימו להארכה וכי החלק המיוחס לו בפרשה הוא קטן יחסית ועל-כן אין להותירו במעצר. עוד נטען כי אין לזקוף לחובת המשיב את התמשכות ההליכים שכן הוא היה ערוך להגשת הסיכומים במועד ורק מתוך סולידריות עם יתר הנאשמים שביקשו לדחות את מועד הגשת הסיכומים מטעמם הסכים לבקשות ההארכה שהגישו וכי אמנם הסכים להארכת מעצרו ב-150 ימים בחודש יולי האחרון אך הנסיבות השתנו עתה ובהינתן מורכבות הפרשה, תפקידו ה"זוטר" בארגון והעובדה כי נאשמים אחרים (8 ו-9) שוחררו לחלופת מעצר, אין מקום להאריך את מעצרו. עוד מעלה המשיב חשש כי בסופו של יום תקופת המעצר שירצה תעלה על עונש המאסר שייגזר עליו.

6.

דין הבקשה להתקבל.

מסוכנותו הרבה של המשיב נלמדת מן העבירות המיוחסות לו כחבר בארגון פשיעה אלים שאיזור פעילותו התמקד בעיר באר-שבע, וכן מעברו הפלילי העשיר הכולל גם הרשעה במהלך תקופת המעצר בקשירת קשר לביצוע פשע וסחר בסם מסוכן בגינה ריצה עונש מאסר במקביל לתקופת המעצר בהליך דנן. ההליך העיקרי מצוי לקראת סיום, סיכומי הצדדים הוגשו וכל עיכוב שחל בקידומו מאז ההארכה האחרונה רובץ גם לפתחו של המשיב אשר הסכים, כאמור, להארכת המועד להגשת סיכומי יתר הנאשמים ואף ניצל את הארכות שניתנו להגשת סיכומיו.

בהינתן המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב וכן בהינתן נקודת הזמן בה מצוי ההליך, יש להיעתר לבקשת ההארכה דנן ולאפשר לבית המשפט המחוזי לסיים את ההליך וליתן פסק-דין במהלך תקופה זו בעוד המשיב נתון במעצר.

מעצרו של המשיב מוארך, אפוא, במאה וחמישים ימים החל מיום 28.11.2015 או עד למתן פסק הדין בעניינו בתפ"ח 20623-11-12 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.