בש"פ 7689/11 מדינת ישראל נ. ברהנו אור אביסהל

בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים שיחלו ביום 2.11.2011 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 2903-02-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם.

כתב האישום

1.

ביום 1.2.2011 הוגש כנגד המשיב כתב אישום הכולל אישומים בעברות הבאות: עבירות תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק

העונשין ) ; עבירת הצתה לפי סע' 448(א) לחוק העונשין ;

עבירת סחיטה באיומים לפי סעי 428 רישא לחוק העונשין : ניסיון תקיפה לפי סע' 379 בצירוף סע' 25 לחוק העונשין ;

הדחה בחקירה לפי סע' 245 (א) לחוק העונשין ;

2.

לפי האישום הראשון , ביום 25.6.2010 המשיב והמתלונן ישבו יחד עם המתלונן, שהינו קרוב משפחתו, בבית עסק בעיר חדרה. המשיב דרש מהמתלונן להתלוות אליו החוצה, שם הכה אותו בצווארו. למחרת, שב המתלונן לבית העסק, והמשיב ששהה במקום באותה שעה, תפס את המתלונן בחולצתו וזו נקרעה מהתנגדותו של האחרון. בהמשך דרש ממנו המשיב לצאת עימו לפינת רחוב סמוכה, שם הכה אותו ודרש ממנו שיוציא את תכולת כיסיו. המתלונן הצליח לברוח מזירת האירוע. כתב האישום מייחס למשיב במעשיו אלו שתי עבירות של תקיפה.

3.

לפי האישום השני , ביום 21.1.2011 המתלונן והמשיב נפגשו במשאית בה נוהג המתלונן לפרנסתו. במהלך הפגישה דרש המשיב מהמתלונן כסף ואת המפתחות לדירתו. בתגובה לסירובו של המתלונן, איים המשיב על המתלונן בפגיעה בחייו, וכן איים לשרוף את המשאית. בנוסף ניסה לתקוף את המתלונן, שברח מפניו והזעיק את המשטרה. המשיב מימש את איומו והצית, במזיד, את המשאית.

תא הנהג של המשאית נשרף כליל והנזק שנגרם לה הוערך בכ- 90,000 ש"ח. כתב האישום מייחס למשיב במעשיו אלו עבירות של הצתה, סחיטה באיומים וניסיון תקיפה.

4.

לפי האישום השלישי , במהלך חקירתו על שני האישומים הראשונים,

נערך עימות בין המשיב לבין אחיו. במהלך העימות, פנה המשיב לאחיו וביקש ממנו לומר כי לא היו יחד ביום האירוע הרלוונטי לעניין בו דובר. כתב האישום מייחס למשיב במעשהו זה

עבירה של הדחה בחקירה.

המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה.

הליכי המעצר נגד המשיבים והדיונים בתיק

5.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 9.2.2011 התקיים דיון בבקשה וביום 16.2.2011 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופט שפירא), אשר הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה בין היתר על חומרת העברות המיוחסות למשיב, תדירות ביצוען, רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב, וחזקת המסוכנות שמעלה עברת ההצתה. בית המשפט המחוזי דחה את חלופות המעצר ממספר סיבות וביניהן, מסוכנותו של המשיב וחומרת העברות בהן הואשם. בית המשפט הדגיש כי למשיב עבר פלילי משמעותי, ולמרות הרשעותיו הקודמות ועונש מאסר על תנאי המוטל עליו,

לא נירתע מביצוע מעשיו הנוכחיים, וראה סיכון ממשי שיבצע פעולות דומות בעתיד במידה וישוחרר למעצר בית. מסקנה זו נתמכה גם בעובדה כי המשיב אינו סר למרות בני משפחתו, ועל כן ספק אם מי מהם יוכל לפקח עליו אם אכן ישוחרר למעצר בית. לפיכך בית המשפט גם לא מצא מקום להורות לשירות המבחן על הגשת תסקיר בעניינו של המשיב.

6.

על פי דברי המבקשת הדיונים בתיק התנהלו באופן משביע רצון. בקשות שונות מצד הצדדים (כגון: בקשה להערכת כשירות פסיכיאטרית, בקשות להידברות בין הצדדים ובקשות שונות לדחיית מועדי הדיון) התקבלו על ידי בית המשפט המחוזי.

לתיק קבועות עוד שתי ישיבות לשמיעת הוכחות ב-31.10.2011 וב-8.11.2011 אשר אמורות, להערכת המבקשת, לסיים את פרשת התביעה ואת דיוני ההוכחות בתיק, ואולי גם את סיכומי התביעה להן היא נערכת.

7.

המבקשת טוענת כי אופי המעשים המיוחסים למשיב, כמו גם עברו הפלילי הכולל עבירות אלימות שבגינן תלוי כנגדו מאסר על תנאי,

מעידים על מסוכנותו הרבה לביטחון הציבור. עוד טוענת המבקשת כי הדיון בתיק מתקדם באופן משביע רצון כך שבאיזון בין ההגנה על זכויותיו של המשיב וההגנה על בטחון הציבור הכף נוטה בבירור לעבר הארכת המעצר.

הסנגור עומד על כך שנותרה אמנם עדת תביעה אחת אך היא לא התייצבה לדיון קודם. לא היה כל עיכוב בניהול המשפט מבחינת המשיב. פרשת ההגנה לא החלה ואין בטחון שהמשפט אכן יסתיים. לדבריו יש בידו כעת להציע חלופת מעצר, והוא מתנגד להארכת המעצר.

דיון והכרעה

8.

המשפט נמצא, ככל הנראה בישורת האחרונה שלו. ישנה סבירות גבוהה שהראיות אכן יסתיימו ביום 8.11.2011, אף שלעולם אין בטחון בדבר. נימוקי החלטת המעצר בעינם עומדים, ובפרט חזקת המסוכנות העולה מעבירת ההצתה.

9.

אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת המעצר בתשעים ימים שתחילתם ב-2.11.2011.