בש"פ 7690/01 מוגרבי עלי נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום בו נאשם בהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 1,400 גרם, שלא לצריכה עצמית. כן נאשם הוא במסירת ידיעות כוזבות ובשיבוש הליכי משפט, בכך שבהמשך לעבירה המיוחסת לו כאמור לעיל, הופיע במשטרה והודיע בכזב כי הרכב שבו נסע עם הסם בתוכו, ושבו המשיך לנסוע על אף ששוטרים הורו לו לעצור, עד שנטש אותו ונמלט, נגנב. זאת עשה בכוונה להכשיל את החקירה הפלילית.

בית משפט השלום הורה על מעצרו עד תום ההליכים, בהתייחסו לחומרת עבירת הסמים ולעבירה הנוספת המיוחסת לעורר. בית המשפט המחוזי דחה את הערר שהוגש ודן בשאלת חלופת מעצר, אליה לא התייחס במפורש בית משפט השלום. בסופו של דבר הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה, כי אין לשנות את התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום. בהחלטתו, מנה בית המשפט את כל הנימוקים הרלוונטיים לשאלת חלופת מעצר: סוג העבירה וחומרתה, עברו הפלילי של העורר, שנידון בעבר למאסר בגין גניבת רכב, וכן הורשע בעבירות אלימות כלפי אמו ואחותו והפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, וציין כי עברו מלמד על דפוסי התנהגות עברייניים באורח חייו וכן התחבולה בה נקט לענין הרכב בו היה הסם, כל אלה אינם מאפשרים ליתן בו אמון כי יעמוד בתנאי מעצר בית. בית המשפט הוסיף וציין כי אין בחלופה כדי לנטרל מסוכנות ולהבטיח כי לא יפעל בענייני סמים מביתו.

הסניגור המלומד טען כל מה שניתן לטעון למרשו, אולם לא הצליח לשכנעני כי יש מקום לשנות מההחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של העורר.

הערר נדחה.