בש"פ 7693/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

ערר לפי סעיף 23 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק ההגנה על הציבור ) על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' אינפלד ) מיום 1.10.2017 בצ"א 29498-09-17 במסגרתה נאסר על העורר בין היתר לגור במתחם מגורי הוריו עד להחלטה אחרת.

2.

ביום 9.3.2016 הורשע העורר על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של מעשים מגונים בשתי אחיותיו הקטינות. על פי עובדות כתב האישום, במספר הזדמנויות שונות, בזמן שעיסה העורר את גופן של אחיותיו בבית הוריהם בו התגוררו, נגע העורר בחזה שלהן שלא בהסכמתן. ביום 18.5.2016 נגזר דינו של העורר בבית המשפט המחוזי והוטל עליו עונש של 18 וחצי חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות.

3.

ביום 28.7.2017, עובר לשחרורו של העורר מבית הסוהר, נערכה לעורר הערכת מסוכנות, כנדרש לפי סעיף 6 לחוק, אשר קבעה את מסוכנותו כנמוכה-בינונית. בהתאם לכך יחידת הפיקוח על עברייני מין בשב"ס המליצה להטיל על העורר מגבלות ותנאי פיקוח למשך 24 חודשים כמפורט להלן: שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח; איסור יצירת קשר או שהייה במחיצת הקורבנות, אלא בליווי גורמי הרווחה ולמטרות טיפול בהן ובעורר; איסור התחברות עם קטינות ואיסור שהייה ביחידות עם קטינות; וכן איסור לעבוד בין בתמורה ובין בהתנדבות בעבודה כמעסה ובעבודה המאפשרת קשר וקרבה לקטינות.

4.

ביום 11.9.2017 הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בקשה לצו פיקוח ומעקב בעניינו של העורר, לפי סעיף 12 לחוק, אשר יכלול את התנאים שפורטו לעיל. ביום 1.10.2017 ניתן על ידי בית המשפט, בהסכמת בא כוח העורר, צו פיקוח זמני בתנאים שפורטו, אשר יעמוד בתוקפו עד החלטה אחרת. בהמשך לכך, בית המשפט הסיב את תשומת לב המשיב לחובתו ליצור קשר עם קצין הפיקוח. בתגובה לכך ציין העורר בין היתר כי הוא מתכוון לשמור קשר עם הוריו ולגור בסמיכות אליהם. נוכח דברים אלה, תיקן בית המשפט את החלטתו, והוסיף בצו פיקוח הזמני איסור על העורר לגור במתחם מגורי הוריו עד להחלטה אחרת, והורה לעורר ליצור קשר עם קצין הפיקוח תוך 3 ימים מיום שחרורו. כמו כן קבע בית המשפט דיון המשך ליום 5.11.2017 והורה ליחידת הפיקוח לגבש המלצה בנוגע בשאלת מקום מגורי העורר.

5.

על החלטה זו נסוב הערר שלפני. כתב הערר מתמצה בטענה כי שגה בית משפט קמא כאשר הוסיף הגבלה כה חמורה על העורר אשר לא נכללה בבקשת המדינה.

6.

בדיון לפני טענה באת כוח העורר כי לא נכון שבית המשפט ייקבע מגבלה שהתביעה לא ביקשה וכי מגבלה זו אינה מוצדקת גם לגופה בהעדר קשר סיבתי מובהק לסיכון הנשקף מהעורר. מנגד, טענה באת כוח המדינה כי צו פיקוח לפי חוק ההגנה על הציבור נועד להגן גם על קורבנות העבירה וכי קיימת זיקה ברורה בין העבירות בגינן הורשע העורר לבין המגבלה שהוטלה עליו. כן הוסבר כי המדינה סבורה שההגבלה שהוטלה היא מוצדקת וכי מלכתחילה לא התבקשה מגבלה על מגורי העורר במתחם מגורי הוריו (בבאר שבע) שכן במסגרת הליך הערכת המסוכנות ציין העורר כי ברור לו שלא יוכל לשהות במחיצת אחיותיו וכי בכוונתו להתגורר באשקלון.

7.

דין הערר להידחות.

8.

ראשית יובהר כי סמכותו של בית המשפט ליתן צו פיקוח לגבי עבריין מין אינה מוגבלת למקום בו הוגשה בקשה על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה או לגדרה של בקשה כזו. החוק קובע מפורשות כי בית המשפט מוסמך להוציא צו פיקוח גם " מיוזמתו ", בהתקיים התנאים המהותיים והדיונים הקבועים בחוק (סעיף 12(ב)(1) לחוק).

אכן, מטבע הדברים שצו פיקוח ניתן בדרך כלל בעקבות בקשה של נציג היועץ המשפטי לממשלה, וממילא הדיון בפני בית המשפט מתנהל בגדרי הבקשה. ואולם אין לשלול כי במסגרת הדיון בפני בית המשפט יתעורר הצורך לבחון הגבלות שלא נכללו מלכתחילה בבקשה שהוגשה.

9.

בענייננו, כמפורט לעיל, מדובר במגבלה במסגרת צו

ארעי עד לדיון ולהחלטה בבקשה לצו הקבוע שנתבקש. כמו כן, הצורך אותו ראה בית המשפט להוסיף את המגבלה הנדונה התעורר בעקבות דברים שאמר העורר עצמו בדיון. המגבלה נקבעה כאמור כמגבלה ארעית תוך שבית המשפט הורה ליחידת הפיקוח לבחון סוגיה זו ולגבש המלצה שתוגש לבית המשפט לקראת הדיון שנקבע כאמור ליום 5.11.2017. במסגרת הדיון האמור יוכל העורר לשטוח את טענותיו לענין זה מתוך התייחסות גם להמלצת יחידת הפיקוח.

10.

בנסיבות אלה לא מצאתי כי נפלה שגגה כלשהיא בהחלטת בית משפט קמא וממילא דין הערר להידחות.