פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7695/02
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיבים
:
1.
דוד עשור
2. משה לוי
3. אורן סבח
בקשה
שנייה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי
סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים),
התשנ"ו1996-
החלטה
1.בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מתנהל משפטם של המשיבים. הם מואשמים בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון לרצח ונשיאת נשק. מאז שהוגש ההליך נגדם נמצאים המשיבים במעצר. משחלפו תשעה חודשים מתחילת המעצר עתרה המבקשת בבית משפט זה להארכת המעצר לגבי השלושה. חברי הנכבד, השופט י' טירקל, נעתר לבקשה ביום 24.6.02. הבקשה הנוכחית הינה להארכה נוספת של המעצר.
2.על-פי כתב האישום, קשרו המשיבים קשר להביא למותו של ז'אן עצמאות. לגרסת המבקשת כאמור בכתב האישום, ארבו המשיבים לז'אן ולאחותו. בעת שהאח והאחות ישבו במכונית התקרב למקום כלי רכב אחר ובו המשיבים. המשיב 1, כך על-פי כתב האישום, ירה מספר יריות באקדח ופצע את ז'אן ואחותו.
3.עד כה נערכו שש ישיבות בהן נשמעו ראיות. פרשת התביעה הסתיימה. מתברר, כי עקב תקלות ונסיבות שונות חל עיכוב בקצב שמיעת המשפט. לאחת הישיבות לא הובא אחד המשיבים לבית המשפט ואילו לישיבה אחרת הובאו המשיבים באיחור. ערב פגרת הקיץ, ביקש בית המשפט לקבוע ישיבות במהלך הפגרה, אך הדבר לא נסתייע מאחר שהתברר כי נבצר לפחות מאחד הסניגורים להתייצב במהלך הפגרה. זאת ועוד, נתגלו קשיים רבים בתיאום מועדי ישיבות, בשל העובדה שמדובר בשלושה סניגורים ובעורך-דין נוסף, המייצג את המבקשת. בית משפט קמא אף ציין, כי על-פי חלוקת העבודה, המותב המסוים הדן בהליך יושב לדין פעמיים בשבוע.
4.בהחלטתו של חברי השופט טירקל מיום 24.6.01 צוינו מועדים שונים של ישיבות צפויות של בית משפט קמא, לרבות בימים 10.9.02 ו17.9.02-. יוער, כי תשעים הימים של הארכת המעצר לפי החלטתו של השופט טירקל, פוקעים בימים אלה. ההנחה של חברי הנכבד בהחלטתו הייתה, כי שמיעת ההוכחות תסתיים בתקופת ההארכה הראשונה או סמוך לאחר מכן. עתה מסתבר, כי הנחה זו לא תתממש. הסניגורים המלומדים אף טוענים, כי צפוי שפרשת ההגנה תימשך זמן לא קצר, שכן בכוונתם להביא עדים רבים. בנוסף לישיבה הקבועה ליום 17.9.02 נקבעה ישיבה ליום 1.10.02. הסניגורים טענו בפניי, כי מועד זה נקבע שלא בידיעתם.
5.מתיאור העניין למדים אנו, כי העיכוב בשמיעת משפטם של המשיבים נגרם בעטיין של סיבות שונות. חלק מאותן סיבות, אין מקורו במשיבים או בסניגוריהם. מכל מקום, המעשים המיוחסים למשיבים הינם בעלי אופי חמור ומצביעים על מסוכנות רבה מצידם. אילו העיכוב כולו היה מיוחס לנסיבות שאינן קשורות במשיבים, אפשר שהיה מקום לדחות את הבקשה להארכת המעצר בפעם השנייה. אולם, לאור נתוני המקרה נראה לי כי בשלב הזה יהיה ראוי להיעתר לבקשה. הנני מניח כי בית המשפט המחוזי יקבע ישיבות נוספות בתקופה הקרובה.
6.אי לכך, הנני נעתר לבקשה ומורה כי מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים, החל ביום 15.9.02 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 962/01 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, ז' בתשרי השתס"ג (13.9.02).
ש
ו פ ט