בש"פ 7697/07 רומן קובייב נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטתו של

בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור את העורר עד תום משפטו.

2.

המשיבה הגישה כתב אישום נגד שלושה נאשמים, אשר הראשון ביניהם הינו העורר. לגבי אותה פרשה הוגש כתב אישום נוסף נגד אדם אחר. על פי כתב האישום, נרצח אחיו של העורר ביום 2.2.07 בבית עסק כלשהו בבאר שבע. המתלונן, הנזכר בכתב האישום הנוכחי, עבד במקום בו ארע הרצח בעת התרחשותו. ביום 16.6.07 הגיע העורר למקום עבודתו של המתלונן ושאל אותו אם הוא נכח במקום בעת שאחיו נרצח. המתלונן סירב להשיב והפנה את העורר למשטרה. בין השניים פרץ וויכוח ובהמשך עזב העורר את המקום. זמן מה לאחר מכן, כך על פי כתב האישום, קשר העורר קשר עם שלושה אחרים לפגוע במתלונן ולגרום לו חבלה חמורה. ארבעת הקושרים הצטיידו בשני סכינים. הארבעה הגיעו למקום עבודתו של המתלונן. העורר נשא סכין על חגורת מכנסיו ואף המעורב הרביעי נשא סכין. הארבעה תקפו את המתלונן, הכו אותו ואילו העורר דקר את המתלונן בביטנו באמצעות הסכין אותה נשא. בשלב מסויים אמר המעורב הרביעי לכל בני החבורה להפסיק להכות את המתלונן והארבעה ברחו מן המקום. המתלונן נלקח לבית חולים ונאלץ לעבור ניתוח בביטנו. בנוסף לכך, הוא נפגע אף מסכין בזרועו. עצב המצוי בזרוע נקרע. העורר ושני חבריו לכתב האישום הואשמו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, אחזקת סכין, תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה בכוונה מחמירה. בשני אישומים נוספים יוחסו לעורר שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

3.

בית המשפט המחוזי קיים מספר דיונים בעניינו של העורר, שהינו צעיר יליד שנת 1986. בשל עיכובים שונים הוגש תסקיר מעצר רק לאחר זמן רב יחסית. התסקיר המליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר. בעוד ששלושת המעורבים האחרים שוחררו לחלופת מעצר, הרי בית המשפט החליט שלגבי העורר אין מקום לעשות שימוש בחלופה.

4.

הסניגור המלומד העלה סדרה של טענות שהעיקרית שבהן נוגעת להתייחסות השונה לעורר לעומת כל האחרים. במילים אחרות, נטען כי מכיוון שכל המעורבים האחרים שוחררו לחלופת מעצר, יש לעשות כן אף בעניינו של העורר, במיוחד על רקע התסקיר שהגיש שירות המבחן.

5.

נראה לי כי צדק בית המשפט המחוזי בכך שהבחין בין עניינו של העורר לבין עניינם של האחרים. מן החומר עולה כי העורר היה זה שיזם את התארגנותה של החבורה שהגיעה למקום עבודתו של המתלונן ושם תקפה אותו וגרמה לו חבלות שונות. הרקע לעניין כבר נזכר. חודשים מספר לפני האירוע נרצח אחיו של העורר. עוד יש לזכור כי העורר הגיע למקום האירוע כשהוא נושא סכין. אכן, גם המעורב הרביעי נשא סכין ועשה בה שימוש, אלא שאותו אדם היה זה שהפסיק את מהלך התקיפה בו נטלו חלק ארבעת הנאשמים. משנמצא כי קיים בסיס להבחנה בין העורר לבין האחרים, המסקנה המתחייבת היא שצדק בית המשפט המחוזי משהורה על מעצר עד תום ההליכים.

6.

הערר נדחה.