בש"פ 7700/04 מדינת ישראל נ. האני אלסאנע

1.זוהי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

המשיב עומד לדין בעבירות של יבוא סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לפשע. על פי הנטען בכתב האישום קשר המשיב קשר עם אחרים לייבא מירדן סם מסוג הרואין ונלכד בכף, יחד עם שותפיו, בקרבת גבול ישראל-ירדן בעת שהשליכו מידיהם שני שקים ובהם סם מסוג הרואין במשקל של כ-20 ק"ג, נטו.

2.כתב האישום המקורי הוגש ביום 14.8.04 נגד המשיב וארבעה נאשמים נוספים. המשיב והנאשם 2 נעצרו בהסכמה עד תום ההליכים המשפטיים נגדם ואילו שלושה נאשמים נוספים שוחררו לחלופת מעצר, על פי החלטתו של בית משפט זה מיום 26.10.00. בשל תקלה במזכירות בית המשפט שוחררו ביום 15.11.2000, בטעות, גם המשיב והנאשם 2 ומאז ועד שנעצרו בשנית לא אותרו. בעקבות התפתחות זו, היתלה בית המשפט את ההליכים נגדם והפריד את הדיון בעניינם מן הדיון לגבי יתר הנאשמים. הנאשם 2 נתפס ונעצר ביום 24.12.02 ולאחר שהורשע בדין נגזרו עליו 13 שנות מאסר בפועל. המשיב אותר ביום 9.12.03 ומשפטו חודש לאחר הגשת כתב אישום מתוקן. ביום 18.12.03 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת המשיב, על מעצרו עד תום ההליכים שנתחדשו נגדו, כאמור, וביום 1.6.04 הורה בית משפט זה על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים החל מיום 4.6.04. לאורך התקופה שמאז מעצרו המחודש של המשיב ועד היום נשמעו מרבית עדי התביעה וכן נקבעו שני מועדים נוספים להוכחות ביום 18.10.04 וביום 3.11.04.

3.בטיעוניה להארכת המעצר השנייה שבה המבקשת ומדגישה את כמות הסם העצומה שאותה ייבא המשיב, לכאורה, מירדן, ואת העובדה שאין לסמוך על המשיב אם ישוחרר משום שבמשך שלוש שנים מאז ששוחרר בטעות, לא ניתן היה לאתרו ולהמשיך בניהול משפטו. כן מציינת המבקשת כי ניתן לסיים את שלב הבאת הראיות בתקופת ההארכה המבוקשת. מנגד טוען המשיב כי לצורך פרשת ההגנה ידרשו מועדים נוספים על אלה שנקבעו וכי המבקשת לא פירטה בבקשה אילו מאמצים נעשו, אם בכלל, על מנת לאתר את המשיב לאחר ששוחרר בטעות. לפיכך, כך מוסיף המשיב וטוען, אין לייחס לו היעלמות או הימלטות מאימת הדין ויש להורות על שחרורו תוך קביעת ערובות הולמות.

4.דין הבקשה להתקבל. אכן, בקשה להארכת מעצר לתקופה העולה על פרק הזמן הקבוע בסעיף 61 לחוק המעצרים ובייחוד בקשה שנייה, אינה ממין הבקשות שיש להיעתר להן ביד קלה וכדבר שבשגרה. אולם נסיבותיו המיוחדות של המקרה שבפנינו מצדיקות את ההארכה המבוקשת בהיותו מקרה המשלב אישום חמור בגין יבוא כמות עצומה של סם מסוכן מסוג הרואין עם התנהגות מצד המשיב המעלה חשש ממשי כי אם ישוחרר הוא עלול לשוב ולהימלט מאימת הדין.

יש לקוות כי במהלך שני המועדים הנוספים שנקבעו אכן תסתיים שמיעת הראיות במשפטו של המשיב, ומכל מקום, על בית המשפט קמא לעשות כל מאמץ לסיום המשפט כולו במסגרת תקופת ההארכה השנייה ולצורך כך, מן הראוי שייקבעו בתוך אותה תקופה מועדים נוספים ככל שיידרש.

הבקשה מתקבלת, אפוא, ומעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים החל מיום 2.9.04 או עד למתן פסק דין בת.פ. 8006/04, המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.