החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7706/03 מדינת ישראל נ. טימור אורוסוב

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר של נאשם עד תום ההליכים בהמתנה להכרעת דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המדינה ביקשה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בתום שמיעת הראיות והגשת הסיכומים, בטרם נקבע מועד להכרעת הדין. בית המשפט האריך את המעצר ב-30 יום, בשים לב לעבר הפלילי ולחוות דעת שירות המבחן, והותיר פתח לבקשה חוזרת אם תינתן הכרעת הדין מוקדם יותר.

העובדות

הוגש כתב אישום בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין ותגרה במקום ציבורי. שמיעת הראיות הסתיימה והסיכומים הוגשו בכתב, וההכרעה בדין טרם נקבע לה מועד. המשיב היה עצור עד תום ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בשל המתנה להכרעת הדין, ולאיזו תקופה?

הלכות

  1. 1

    כאשר טרם נקבע מועד להכרעת הדין והנאשם מתנהל במעצר, ניתן להאריך את המעצר לתקופה קצרה יחסית ולשוב ולבחון את הדברים אם תינתן הכרעת הדין מוקדם יותר

    ״אם ייקבע מועד קרוב להכרעת הדין, וכמובן אין צורך לומר – אם תינתן הכרעת הדין עד אז, ניתן יהיה לחזור ולפנות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נסיבות המעצר, כולל עבר פלילי של שחרור מוקדם והשתתפות בתגרה בעת היותו אסיר ברישיון, ושירות המבחן שלא המליץ על שחרור, עודן בתוקפן

    ״שירות המבחן לא המליץ לשחררו. כוחם של דברים אלה יפה גם היום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הכרעת דין
  • כתב אישום
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • החזקת סכין שלא כדין
  • תגרה במקום ציבורי
  • שירות המבחן
  • אסיר ברישיון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

7706/03

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

טימור אורוסוב

בקשת המדינה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ג' באלול

התשס"ג (31.8.2003)

בשם המבקשת: עו"ד יאיר

חמודות

בשם המשיב: עו"ד אברהם

מוסקוביץ

החלטה

1.המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב ב-60 יום, החל מיום 5.9.03 או עד למתן פסק דין בעניינו, הכל לפי המוקדם. ביום 5.12.02 הוגש נגד המשיב כתב אישום, בו יוחסו לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין ותגרה במקום ציבורי. העורר היה עצור עד תום ההליכים, ובסופו של דבר במהלך של שתי ישיבות הסתיימה שמיעת הראיות, הצדדים סיכמו בכתב, כשהסיכומים האחרונים הוגשו ביום 26.7.03, ועתה ממתינים הצדדים להכרעת דין טרם נקבע מועד ליתן הכרעת דין.

2.בהחלטתה של השופטת דורנר מיום 2.3.03, היא ציינה כי העורר, על-פי הודאתו, השתתף בתגרה שעה שהיה אסיר ברישיון, ושוחרר מוקדם מעונש מאסר שהוטל עליו בגין הריגת צעיר אחר. שירות המבחן לא המליץ לשחררו. כוחם של דברים אלה יפה גם היום. ואולם, בא כוח המשיב, עו"ד מוסקוביץ, מצביע על כך שאין עדיין מועד להכרעת הדיון.

3.בנסיבות שתוארו, מאריכה אני את המעצר ב-30 יום מיום 5.9.03. אם ייקבע מועד קרוב להכרעת הדין, וכמובן אין צורך לומר – אם תינתן הכרעת הדין עד אז, ניתן יהיה לחזור ולפנות.

ניתנה היום, ג' באלול, תשס"ג (31.8.2003).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר טרם נקבע מועד להכרעת הדין והנאשם מתנהל במעצר, ניתן להאריך את המעצר לתקופה קצרה יחסית ולשוב ולבחון את הדברים אם תינתן הכרעת הדין מוקדם יותר
  2. 2נסיבות המעצר, כולל עבר פלילי של שחרור מוקדם והשתתפות בתגרה בעת היותו אסיר ברישיון, ושירות המבחן שלא המליץ על שחרור, עודן בתוקפן