בש"פ 771/17 מדינת ישראל נ. גבי קורסונסקי

1.

בקשה להארכת מעצר שלוש עשרה מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 7.2.2017 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 51122-01-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

ההליכים עד כה

2.

ביום 28.1.2013 הוגש נגד המשיב כתב אישום, המייחס לו עבירת רצח; ארבע עשרה עבירות שוד מזויין; ארבע עשרה עבירות של נשיאת נשק; ושלוש עשרה עבירות של ירי באזור מגורים. על פי המתואר בכתב האישום, המשיב ביצע ארבעה עשר מעשי שוד בבנקים שונים, באופן סדרתי ושיטתי, תוך שימוש בנשק, כאשר באחת הפעמים אף ירה במאבטח הבנק וגרם למותו. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 14.7.2013 התקיים דיון המעצר הראשון, במסגרתו בא-כוח המשיב הסכים למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בו ביום, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

משלא הסתיים משפטו של המשיב בתוך תשעת חודשי המאסר הראשונים, האריך בית משפט זה (השופט ח' מלצר ), בהסכמת הצדדים, את מעצרו בתשעים ימים נוספים, החל ביום 28.10.2013. בית משפט זה האריך את מעצרו של המשיב 11 פעמים נוספות, בהסכמת הצדדים, כשההחלטה האחרונה על הארכת מעצרו של המשיב ניתנה ביום 4.11.2016 (השופט נ' הנדל ), בגדרה הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 9.11.2016.

באשר למהלך דיונים בתיק העיקרי, עד כה התקיימו בתיק 64 מועדי הוכחות – והסתיימה שמיעת הראיות בתיק. כמו כן, לאחר מספר בקשות דחיה מטעם ההגנה, הוגשו סיכומי ההגנה ביום 27.4.2016, וכעת ממתינים למתן הכרעת הדין על ידי בית המשפט המחוזי.

הבקשה

3.

לטענת המבקשת, מסוכנותו הרבה של המשיב – אשר נלמדת מהמעשים החמורים המיוחסים לו בכתב האישום, מן השיטתיות שבהם ומכך שחזר עליהם ארבע עשרה פעמים במשך שנתיים – עודנה מחייבת את המשך מעצרו. המבקשת מדגישה כי מלבד מעשי השוד אותם ביצע לכאורה המשיב, ואשר במהלכם השתמש באקדח, ירה באוויר ואיים באמצעותו על הנוכחים בבנק, המשיב באחד המקרים אף ירה במאבטח הבנק וגרם למותו. כמו כן, המשיבה עומדת על היקפו הגדול של התיק, וכן על כך שמשפטו של המשיב נמצא בישורת האחרונה, כאשר כעת ממתינים למתן הכרעת הדין על ידי בית המשפט המחוזי. נוכח האמור, לעמדתה של המבקשת, יש לקבל את בקשתה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

4.

מנגד, המשיב טוען כי נוכח מורכבותו של התיק; הזמן הארוך שבו הוא נתון במעצר; פרק הזמן שבו ממתינים הצדדים להכרעת הדין – מעל לשנה; וחזקת החפות שעומדת לזכותו, יש צורך לבחון בעניינו אפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני.

דיון והכרעה

5.

ככלל, בהליך לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין הזכות לחירות העומדת למשיב והנתמכת בחזקת החפות, לבין האינטרס של שמירה על בטחון הציבור וההגנה על הליך שיפוטי תקין. בין יתר השיקולים שיש לשקול במסגרת הבקשה להארכת מעצר, ניתן למנות את: חלוף הזמן מאז הושם המשיב במעצר; קצב התנהלות הדיונים; חומרת העבירות המיוחסות למשיב ונסיבותיהן; ומידת המסוכנות הנשקפת ממנו (ראו למשל: בש"פ 1681/16 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 14 (10.3.2016); בש"פ 4375/15

מדינת ישראל נ' סולימנוב , פסקה 13 (2.7.2015)).

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים המצורפים לה, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון בפניי, שוכנעתי כי מכלול הנסיבות עדיין מטה את הכף לעבר הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. בענייננו, אין צורך להכביר במילים על חומרת המעשים המיוחסים למשיב ונסיבות עבירתן, וברי כי הן מקימות מסוכנות משמעותית מצדו. כמו כן, וכפי שהטעימה המבקשת, יש לתת את הדעת לכך שמשפטו של המשיב נמצא כעת בישורת האחרונה. לפיכך, גם בשלב זה, סבורני כי מסוכנותו של המשיב תומכת בהמשך מעצרו.

7.

עם זאת, וכפי שהבהרתי בדיון שנערך בפניי ביום 1.2.2017, בית המשפט המחוזי מתבקש לעשות כל מאמץ על מנת שהכרעת הדין תינתן במהלך תקופת ההארכה המבוקשת.

8.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים, החל מיום 7.2.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 51122-01-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם .