בש"פ 7721/05 מדינת ישראל נ. ערן ז'אן

המשיב עומד לדין בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נסיון שוד והפרת חובה חוקית.

על פי כתב האישום, שוחרר המשיב ל"מעצר בית" מוחלט במסגרת הליך משפטי אחר שנפתח נגדו וכיוון ששהה בביתו, כך עולה לכאורה מכתב האישום, בחר להזמין את קורבנותיו אליו. הוא הזמין משלוח פיצה לדירתו, יצר קשר עם השליח, דרש ממנו את כספו כשהגיע לדירה, וכשזה ניסה להימלט רדף אחריו ודקר אותו בצד שמאל של בית החזה, וגרם לו לקרעים בסרעפת, בריאה ובטחול. הוא נעצר עד תום משפטו, ההוכחות החלו להישמע ופרשת התביעה נסתיימה.

היום מבקשת המדינה להאריך עוד את מעצרו ב-90 ימים, בשל שלא נסתיים המשפט כולו. המשיב מתנגד לכך והוא סבור כי חל כרסום בתשתית הראייתית העומדת לחובתו, זאת נוכח עדותו של המתלונן, כפי שבאה בבית המשפט. נציג המדינה מסביר כי נתעורר קושי של ממש לאתר את המתלונן, וזו גם אחת הסיבות להתמשכות ההליכים, הוא מציין כי התעורר חשש לשלומו של המתלונן, וכי עדותו של המתלונן מלמדת, כלשונו של נציג המדינה, על "פחד מוות שאחז במתלונן". הוא מציין כי מסוכנותו של המשיב גבהה עד למאוד, הוא כבר הפר תנאי שחרור, ושירות המבחן מצא כי "שחרורו למעצר בית בעיתוי הנוכחי, והיה הערב אשר יהיה, יגרור הפרות נוספות".

עוד הוא מציין, כי בחודש פברואר השנה, הורשע המשיב בעבירה אחרת של חבלה בנסיבות מחמירות, בשל שפצע בסכין קצבים אדם אחר; בשל מעשה זה הוא נדון למאסר שאותו הוא מרצה במקביל למעצרו כך שמידת הפגיעה הנגרמת לו חמורה פחות. בא כוח המדינה מדגיש כי גם היום קיימות ראיות די, לדעתו, להרשעת המשיב. לכך יש להוסיף כי מכל מקום, השאלה אם נתכרסמו הראיות נדונה כבר פעמיים בבקשות לעיון חוזר שנתבררו בבית המשפט המחוזי – ונדחו. ההליך שבפנינו אינו ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בענין זה.

בנסיבות הענין, אין מנוס מאשר להיעתר לבקשת המדינה, ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, שמניינם יחל ביום 23.8.2005 או עד למתן פסק הדין בת"פ 40327/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.