בש"פ 7723/02 פלוני נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים טענה המשיבה, כי העורר השליך בקבוק זכוכית לעבר ניידת משטרה בכוונה לפגוע בנוסעי הניידת. העבירה שיוחסה לעורר בכתב האישום הייתה סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי מצא, כי קיימות ראיות לכאורה, כי קיימת עילת מעצר וכי אין מקום לעשות שימוש בחלופת מעצר, אף שהוצעה חלופת מעצר ואף ששירות המבחן המליץ לעשות שימוש בחלופה.

2.העורר הינו צעיר יליד שנת 1985. אין זו הפעם הראשונה שהוא מובא לדין. מתברר, כי בהיותו צעיר בן 15 שנים נטל חלק בהתפרעות, אשר במהלכה ביצע ניסיון לתקוף שוטרים בנסיבות מחמירות. בית משפט השלום לנוער גזר עליו ביום 6.4.2001 עונש מאסר בפועל של חודשיים ויום אחד, וכן חמישה חודשי מאסר על תנאי לשנתיים. אין מחלוקת על כך שהמאסר המותנה אינו בר הפעלה. אלמלא העבירה הקודמת, נראה לי, כי בהחלט היה מקום לעשות שימוש בחלופת המעצר שהוצעה. ברם, משהתברר כי אין העבירה הנוכחית בה מואשם העורר העבירה הראשונה אותה ביצע, ומאחר ולפני זמן לא רב עבר עבירה דומה, הרי שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

3.אי לכך, הערר נדחה.