בש"פ 7724/98 יצחק בוזגלו נ. מדינת ישראל

1.זהו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שדחה בקשה להורות לפרקליטות "לחשוף בפני המערער את כל חומר הראיות המצוי בתיק הפלילי המתנהל נגדו, ובין היתר, את יומני החקירה של המשטרה המתייחסים לתיק הנדון, וכן, את עברו הפלילי, באם קיים, של אחי המתלוננת".

2.טרונייתו הראשונה של ב"כ המערער הוא שבית המשפט המחוזי לא קיים דיון בבקשה אלא נתן החלטתו על-סמך הבקשה בכתב ועל-סמך תגובת הפרקליטות בכתב. גם אם היה מקום לזמן את הצדדים לטיעון בעל-פה, הרי שהדבר נרפא בבית משפט זה בו ניתן לצדדים להעלות כל טענה שיחפצו והם אכן עשו כן. בכך ניטל עוקצה של טענה זו.

3.כל יתר טענותיו של הסניגור, סבות סביב עבודתה של המשטרה שהיתה - לטענתו - רשלנית אם לא זדונית. הדבר התבטא - לפי הטענה - בין השאר, באי בדיקת האליבי שטען לו המבקש, באי מסירת חומר החקירה לידיו באשר לפי דעתו נחקרו עדים נוספים ואין לכך זכר בחומר החקירה שנמסר לעיונו; בכך שהמשטרה חקרה עדי הגנה ביודעה שההגנה מתכוונת לזמנם כעדיה; בכך שבשיחה טלפונית בין החוקר ואשת המבקש שאל החוקר אם הוא יכול לעזור לה במשהו; בכך שמסרבים למסור לו את יומן החקירה ואת הרשעותיו הקודמות של אחי המתלוננת, שלפי הטענה הסתובב במשטרה "כבן בית" ואף תקף את המבקש.

4.אתייחס בקצרה לכל אחת מהטענות הנ"ל:

1.ב"כ המשיבה הצהיר בפני בית משפט זה את שהצהיר בפני הסניגור קודם לכן, כי אין בידי התביעה חומר חקירה כלשהו שלא נמסר לעיונו של הסניגור. אין לי סיבה לחשוב שהדבר אינו נכון ומכאן שלא ניתן להורות לתביעה לספק חומר שאין לה.

2.אשר לטענת אליבי ולבדיקתה, לא ברורה לי טענת הסניגור מצד אחד דרש הוא לחקור עדים להוכחת האליבי; מצד שני, טען הוא שאינו מוכן למסור מי הם העדים עליהם הוא יודע משום שהוא רוצה להשאיר זאת להגנה כגורם הפתעה במשפט. במצב דברים זה, אין בידי להורות למשטרה להמשיך בחקירה בהקשר זה.

3.אשר לנהג אוטובוס שאמור - לפי הטענה - לחזק את טענת האליבי או לאשש אותה, מסתבר, כי נהג זה נחקר בסוף שבוע שעבר לאחר ששמו נמסר לתביעה על-ידי הסניגור וניתנה הוראה על ידי הפרקליטות לחוקרו. לאחר מכן הודיע הסניגור כי זהו עד הגנה ובעקבות זאת ניתנה הוראה שלא לחקרו, אלא שבין לבין הוא נחקר והודעתו נמסרה היום לידי הסנגור.

4.אשר לחקירת עדים נוספים, מסתבר שבמסגרת דיון במעצר עד תום הליכים ביום 6.8.98, טען התובע המשטרתי כי "יש עוד אנשים שלא נחקרו, הם אנשים מרכזיים בתיק הוא מכיר אותם".

מעצרו של המבקש הוארך ב5- ימים (תיקי מעצר 625/98). מסתבר שבאותו יום עצמו וללא כל חקירה נוספת הועבר התיק לפרקליטות. איש לא נחקר. לא ברור לי אם המשטרה דאגה ליידע את בית המשפט על כך שהחקירה הסתיימה או אם המבקש שוחרר בין כך ממעצר. ההסבר שניתן על-ידי החוקר להצהרה הנ"ל בבית המשפט ולהימנעות מחקירת העדים הנוספים אינו מניח את הדעת. לא ברור את מי רצה החוקר לחקור ומדוע ויתר על החקירה. הדברים דורשים ליבון רציני יותר מזה שנעשה ויש לצפות שהפרקליטות והמשטרה יטפלו בכך. בכל מקרה, אין כרגע חומר נוסף למסירה למבקש.

5.אשר ליומן החקירות, בין אם אין למסור יומן כזה בו יש לראות חומר פנימי ובין אם אין הדבר כך, הרי שבענייננו, בהמלצת בית משפט זה לאחר שראה את היומן, הסכים ב"כ המשיב למסור את היומן לעיונו של הסנגור. החסר ביומן עולה על המצוי בו וספק אם ניתן לקרוא לו "יומן חקירות". עם זאת, אין מקום ליתן הוראה למשטרה להשלים את היומן ולמלא את החסר בו. מה שרשום בו משקף את מה שנרשם בו בזמן אמת. אם יש בכך ליקויים בעלי נפקות למשפט עצמו - ואינני מחווה דעה בעניין זה - יוכל הסניגור להעלות זאת במהלך המשפט.

6.אשר להרשעותיו הקודמות של אחי המתלוננת, אין התביעה חייבת ואף אינה רשאית למסור לידי הסנגור מסמך כזה גם אם קיים שכן, יש בכך משום פגיעה בפרטיות. אם הסנגור סבור שהאח השפיע על החקירה, רשאי הוא להגיש תלונה למשטרה. על סמך דברים בעלמא שנאמרו בנושא זה על ידי הסנגור, אין מקום להטיל דופי בהקשר זה, במשטרה. ראוי לציין, כי בגלל התנהגות האח כלפי המבקש בתחנת המשטרה, נפתח נגדו תיק והוא תלוי ועומד.

5.שקלתי אם להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שיחזור וידון בעניין וישמע את הצדדים, אולם הגעתי לכלל מסקנה שלאור הדיון הממושך והיסודי שהתקיים היום בבית משפט זה, אין הדבר נחוץ.

6.סוף דבר, הבקשה נדחית כפוף להערות שבהחלטתי זאת.

7.אם תיגבנה עדויות נוספות או יאסף חומר נוסף ותהיה לסנגור סיבה לחשוב שלא גילו לו אותו, יוכל הוא לחזור ולעתור לבית המשפט המחוזי. בכל מקרה, תעביר המשיבה לידי העורר כל חומר כאמור, אם יהיה.