בש"פ 7741/00 חסן אלעומרי נ. מדינת ישראל

1.העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בעבירות של ניסיון לסחר בסם מסוכן וכן החזקת סם מסוכן ללא היתר ושלא לצריכה עצמית.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 20.9.2000, בשעות הבוקר, החזיק העורר יחד עם קטין (להלן: הקטין), סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 80.97 גרם, וזאת במטרה לסחור בו. הסם הוחזק, כשהוא מחולק למנות, במקומות מסתור המצויים בשטח פתוח מתחת למחלף בן גוריון בכביש מס' 1 (להלן: מקום ההחזקה): 24 מנות הרואין, במשקל נטו של 22.77 גרם, הוחזקו על הקרקע ליד עץ בתוך גרב, ואילו 44 מנות הרואין נוספות, במשקל נטו של 58.20 גרם, הוטמנו בשני מקומות מסתור בין השיחים.

בסמוך לשעה 11:35, כך על פי כתב האישום, נצפה רכב מסוג טרנזיט (להלן: הטרנזיט), מגיע אל מקום ההחזקה. נהגו של הרכב (להלן: נהג הטרנזיט), העומד אף הוא לדין בפרשה זו, הסיע, על פי הנטען, אנשים המכורים לסמים מאזור התחנה המרכזית בתל אביב לעיר לוד, לצורך רכישת סמים מסוכנים. משעצר, כך נטען בכתב האישום, הציע נהג הטרנזיט לנוסעיו לרכוש מהעורר ומהקטין סמים מסוכנים, ירד מהטרנזיט והחל לצעוד לעבר השניים. במקביל, הוציא הקטין ממקום המסתור, בנוכחות העורר, 11 מנות הרואין, והחל לצעוד לעבר הטרנזיט, במטרה למכור את הסם המסוכן לנוסעים. בשלב זה, נעצרו הנהג, הקטין והעורר על ידי המשטרה.

עם הגשת כתב האישום ביקשה התביעה להורות על מעצרם של העורר ושל נהג הטרנזיט, עד תום משפטם. בית המשפט המחוזי דן בנפרד בענינו של העורר, נעתר לבקשת המדינה, והורה על מעצרו. כנגד החלטה זו מופנה הערר שלפנינו.

2.העורר חולק על עצם קיומן של ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להוכיח את אשמתו, ומכחיש כל קשר לקטין ולעבירות המיוחסות לו. חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט המחוזי, כך נטען, אינו קושר את העורר לעבירת ניסיון הסחר בסם, לא כל שכן לעבירת החזקת הסם. משכך, טוען העורר, כתב האישום שהוגש נגדו מבוסס על "השערות" גרידא.

לטענת העורר, הגירסה שמסר לעניין שהותו במקום ההחזקה לא נסתרה כלל על ידי התביעה. על פי גירסה זו, היה העורר בבוקר האירוע בדרכו לתל אביב על מנת לחפש אחר עבודה, אולם במהלך נסיעתו במונית שרות הבחין כי לא יהיה בידו מספיק כסף כדי לשוב לביתו מתל אביב. לפיכך, טוען העורר, החליט לרדת מהמונית בצד הדרך, ולחזור ברגל לביתו. בדרכו עייף מלכת, ועצר לנוח בסמוך למקום בו נעצר, הוא מקום ההחזקה.

עוד טוען העורר כי בהחלטת בית המשפט המחוזי לעוצרו עד תום ההליכים יש משום הפלייתו לרעה, שכן נהג הטרנזיט, שהואשם יחד עמו בכתב האישום, ואשר כנגדו ישנן ראיות לכאורה, שוחרר בערובה. משכך, מבקש העורר לשחררו בתנאים מגבילים.

3.לעומת העורר, סבורה המדינה כי יש בידיה די ראיות, המצביעות כי העורר אכן עבר את העבירות המיוחסות לו. במשטרה, כך מתברר, הצטבר מידע מודיעיני לפיו נוצר נוהג של הסעת נרקומנים מאזור התחנה המרכזית בתל אביב לאזור לוד, על מנת לרכוש סמים. בשל כך הוחלט על ביצוע מעקב אחר כלי רכב אלה, והמשטרה אכן מיקמה עמדת תצפית בסמוך למקום ההחזקה. ב"כ המדינה מונה, בין הראיות לכאורה לאשמתו של העורר, את דו"חות התצפית של השוטרים, את עדויות מי שהיו אמורים לרכוש את הסם, את עצם תפיסת הסם ואת התנהגות העורר עם תפיסתו. אשר לעילת המעצר, טוען ב"כ המדינה לקיומה של החזקה הסטטוטורית, הקמה מעצם החזקת הסם בכמות כה גדולה.

4.הגעתי למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

העורר אמנם לא נצפה כשהוא נוטל, במו ידיו, את הסם ממקום המחבוא. אולם, שוכנעתי כי קיימת שרשרת של ראיות נסיבתיות, שיש בה כדי לקשור, לכאורה, בין העורר לבין העבירות המיוחסות לו: העורר נצפה, כאמור, עם הקטין במקום ישיבה מאולתר, כשבסמוך אליהם בקבוקי שתיה, כוסות, דברי מאכל, שני מושבי רכב ששימשו ככסאות, ומכשיר טלפון נייד של העורר. פריטים אלה מעידים, לכאורה, על שהייה ארוכת טווח; עת הגיע הטרנזיט, נצפה הקטין נוטל את מנות הסם ממקום המחבוא בסמוך למקום ישיבת העורר ובנוכחותו. העורר, כך עולה מדו"ח התצפית, ליווה את הקטין במבטו מספר פעמים, דבר הקושרו, לכאורה, לביצוע העבירות; זאת ועוד. לאחר שהקטין נטל את מנות הסם מתוך גרב שהיתה מונחת במקום מחבוא, הוא הניח את הגרב על הארץ, ולא טרח כלל לשוב ולהטמינה, הגם שנותרו בה מספר מנות סם. אף מכך יש להסיק, לכאורה, על דבר קיומו של קשר בינו לבין העורר. על קשר כזה ניתן ללמוד, לכאורה, אף מעדותו של אחד מנוסעי הטרנזיט, שציין כי עם הגיע הטרנזיט למקום ההחזקה, אמר נהג הטרנזיט לנוסעיו כי "שניים מחכים לו, אני הולך לדבר איתם".

העורר, מצידו, לא הצליח לספק הסבר "תמים" לשהותו במקום ההחזקה. הוא אמנם טען כי עצר לנוח במקום בו נעצר, לאחר שירד מהמונית בדרכו לתל אביב, משהתברר לו כי אין בידיו סכום כסף מספיק לחזרה. אלא שגירסתו זו נמצאה בלתי אמינה, שכן בכיסו של העורר נמצא סכום כסף המספיק לכיסוי עלות הנסיעה הלוך ושוב. על כך יש להוסיף את התנהגותו של העורר עת בוצע מעצרו על ידי השוטרים: העורר, שלא כאדם תמים או עובר אורח, ניסה לברוח מן המקום, ואף התנגד למעצר. ההסבר שסיפק למנוסתו אינו סביר בנסיבות הענין.

שרשרת הראיות הנסיבתיות הללו מקימה, איפוא, תשתית ראייתית לכאורית למעורבותו של העורר בעבירות המיוחסות לו. עבירות אלה - החזקת סם מסוכן מסוג הרואין בכמות גבוהה, וניסיון לסחר בסם זה - מקימות כלשעצמן חזקת מסוכנות, ומחייבות, בהעדר נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, את מעצרו של העורר עד תום משפטו. נסיבות כאלה לא מתקימות במקרה דנן. אף טענת האפליה דינה להדחות. ב"כ המדינה עמד בדבריו על ההבחנה הקיימת בין נהג הטרנזיט לבין העורר, הן לענין העבירות בהן הואשמו - נהג הטרנזיט הואשם בניסיון לתיווך בסחר בסם מסוכן, בעוד שהעורר הואשם בעבירות של החזקת הסם המסוכן וניסיון לסחר בו; והן לענין עברם הפלילי - לנהג הטרנזיט, להבדיל מהעורר, אין כלל עבר פלילי. הבחנה זו מצדיקה את התוצאה השונה אליה הגיע בית המשפט המחוזי לענין מעצרם של המעורבים בפרשה.

הערר נדחה.