בש"פ 7761/14מאיר אוחנה נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.9.2014 (ת"פ 26228-17-14), בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש להורות כי המשיבה היא שתישא בהוצאות הצילום וההעתקה של חומר החקירה בעניינו. המשיבה מתנגדת לבקשה.

בבקשה, ובהודעת הערר אשר צורפה לה, צוין כי הערר אשר מתבקשת ארכה להגשתו אינו מבוסס על סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: החוק ), אלא על המתווה אשר נזכר בפיסקה ל"ד לפסק הדין בבש"פ 1956/12 מדינת ישראל נ' אלגמיל (7.8.2012) (להלן: פרשת אלגמיל ). באותה פרשה נקבע, כי מקור הסמכות לחייב את המדינה לשאת בהוצאות העתקתו של חומר חקירה במסגרת הליך פלילי מצוי בסעיפים 3 ו-19(ב) לחוק; וכי נוכח הקירבה הרעיונית והנושאית של החלטות מעין אלה לסעיף 74 לחוק, אפשר שיש מקום להכיר בקיומה של זכות ערר עליהן מכוח היקש לזכות הערר הקבועה בסעיף 74(ה) לחוק. בתגובתה לבקשה העלתה המשיבה טענה אחת ויחידה ולפיה המתווה אשר נזכר בפרשת אלגמיל מהווה הערת אגב בלבד, ועל כן לא קיימת למבקש זכות להגיש השגה ערעורית על החלטת בית המשפט המחוזי (בהיותה החלטת ביניים בפלילים).

צודקת המשיבה, כי שאלת קיומה של זכות להגיש השגה ערעורית על החלטה בעניין נשיאה בהוצאות העתקת חומר חקירה בהליך פלילי, הושארה בצריך עיון בפרשת אלגמיל . עם זאת, סבורני כי עמדת המשיבה, למצער באופן בו הוצגה, מעוררת קושי. המשיבה היא אשר יזמה את הערר בפרשת אלגמיל , ואף יזמה ערר נוסף על החלטה דומה בהליך אחר לאחר מתן פסק הדין בפרשת אלגמיל (בש"פ 9191/12 מדינת ישראל נ' קרנש (3.1.2013); והשוו גם, בש"פ 501/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיו (10.5.2009)). המשיבה לא התייחסה לנתון זה בתגובתה, ואף לא התמודדה עם השאלה המהותית האם אכן ראוי להכיר בזכות ערר בהתאם למתווה אשר נזכר בפרשת אלגמיל . בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את הגישה לפיה על רשם בית משפט זה לדחות את בקשת ארכה על בסיס הטענה הלקונית בדבר העדרה של זכות ערר. אוסיף, כי משהמשיבה לא התייחסה בתגובתה לשאלת המועד להגשתו של ערר כאמור (ככל שקיימת זכות לכך), כמו גם להסברו של המבקש הכלול בבקשת הארכה - אף אני לא ראיתי צורך להידרש לכך.

אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לשאלה המהותית בדבר קיומה של זכות ערר, רואה אני להיעתר לבקשה שלפניי ולאפשר לעררו של המבקש להיכנס בשערי בית משפט זה. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הודעת הערר וכן את החלטתי זו.