בש"פ 7765/21 מדינת ישראל נ. מוחמד עואד

המקרה שבפנינו אכן אינו שגרתי.

1.

ניתן להבין ללבו של שופט בית משפט קמא שאין דעתו נוחה מכך שהמתלונן, שהוא עד תביעה עיקרי, אינו מתייצב למתן עדות. עם זאת, איני סבור כי יש בכך כדי להצדיק סטייה ממושכלות יסוד שלפיהן יש ליתן לשופט המעצרים את אשר לשופט המעצרים ולמותב העיקרי את אשר למותב העיקרי. הדברים ברורים וידועים, בפני שופט המעצרים עומדים נתונים שאינם עומדים בפני המותב העיקרי, כמו העבר הפלילי ותסקירי שירות המבחן. אף לא למותר לציין כי בתיק זה ניתנה החלטה של שופט המעצרים לפני כחודש.

2.

סופו של דבר, הערר מתקבל במובן זה שהנחייתו של בית משפט קמא לגבי בחינת היתכנות איזוק אלקטרוני בטלה. מובן כי אין בהחלטתי זו כדי לגרוע מכל טענה העומדת למשיבים, והם רשאים לחזור ולפנות לשופט המעצרים ולהפנות תשומת לבו להחלטתו של המותב בתיק העיקרי, אם במסגרת בקשה לעיון חוזרת ואם במסגרת אחרת.