בש"פ 7769/03 איציק דיין נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שקיבל את עררה של המדינה והורה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

2.העורר מואשם בבית משפט השלום בראשון לציון בגין עבירות של תקיפה ואיומים כלפי אשתו ותקיפת בנו הקטין בנסיבות מחמירות.

3.בית משפט השלום (השופט פיינשטיין) דחה את בקשת המעצר והורה על שחרור העורר בתנאים מגבילים לבית חברתו בכרמיאל. המדינה הגישה ערר על החלטת השחרור ובית המשפט המחוזי (כב' השופטת ע' סלומון-צ'רניאק) קיבל את הערר והורה על מעצר עד סיום ההליכים ללא אפשרות לחלופת מעצר.

4.בערכאות הקודמות היתה שנויה במחלוקת עוצמתן של הראיות לכאורה, אך שאלה זו אינה עומדת עוד בפני היום. השאלה היא אחת, האם יש מקום לשחרר את העורר בחלופת מעצר. בית משפט המחוזי השיב על שאלה זו בשלילה, ודעתי כדעתו. בית המשפט ציין בהחלטתו כי אין זה נדיר שנשים מוכות כובשות לעיתים מזומנות את מסכת ייסוריהן. במקרה שלפנינו המתלוננת ניסתה לבטל את תלונתה. אם כך כשהעורר עצור, קיים לדעתי, חשש ממשי לשיבוש, אם ישוחרר העורר.

5.זאת ועוד, התמונה הכוללת המצטיירת מההרשעות הקודמות, מהראיות שבתיק זה ומעדות אמו של העורר היא תמונה של אדם אלים שאינו שולט בעצמו כשהוא מתעצבן. נגד העורר תלוי ההליך הנוכחי וגם הליכים אחרים בעניין אלימות. לא ניתן לדעתי להורות בנסיבות אלה שהעורר ישהה שלא בתנאי מעצר. היה מקום להתערבות של בית המשפט המחוזי בשיקול דעתו של בית משפט השלום. אין לבטוח בעורר לאור המעשים נשוא האישום שלפני, ולאור עברו הפלילי המכביד. חומרה רבה יש לייחס לתקיפת בנו התינוק.

6. הערר נדחה.