בש"פ 7773/03 חסאן אבועסא נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ח' עמר), מיום 25.8.03 אשר האריך את מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.העורר מואשם בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת נכס החשוד כגנוב, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

3.העניין המרכזי הוא נהיגתו המסוכנת של העורר ברכב, עת נמלט מפני השוטרים. לענין זה יש לדעתי יותר מראשית הודיה, למרות הכחשות העורר המזכר מיום 13.8.03 שעה 16:00 שרשם החוקר יצחק שמייב בו נרשם מפי העורר שברח מפני השוטרים כיוון שפחד. מזכר זה, בהצטברו למזכרי השוטרים מסיר חשש נעצר האדם הלא נכון. אני דוחה איפוא את הטענה לפיה אין ראיות לכאורה בעניין המרכזי.

4.ואולם, נראה לי כי במקרה זה, ובלי להקל ראש במעשים, ניתן להסיר את המסוכנות על ידי חלופת מעצר בדרך של מעצר בית. לבקשתי ערך שירות המבחן תסקיר מעצר. שירות המבחן התרשם כי קיימת רמת מסוכנות בינונית – גבוהה. שירות המבחן בחן שלוש חלופות שהוצעו. שתיים – פסל. לאחר התלבטות המליץ על מעצר בית בביתו של עבדאללה אבו עיסא. אני סבורה שבשים לב לגילוי הצעיר של העורר ולכך שלא היה עד כה במעצר ראוי להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר. אם, כפי חששו של שירות המבחן לא יחזיק מר אבו עיסא מעמד לאורך זמן, הוא יוכל לפנות לבית המשפט לשחררו מהתחייבותו, ואז או שתימצא חלופה הולמת אחרת, או שלא יהיה מנוס מהחזרת העורר למעצר.

5.התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לשם קביעת שאר תנאי השחרור בערובה, ולשם זימונו של מר אבו עיסא כדי שבית המשפט יסביר לו את הטעון הסבר לעניין משמעות התחייבותו. עד הדיון יישאר העורר במעצר.