בבית המשפט העליון
בש"פ
7774/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
דוד אטיאס
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטה של כבוד הרשמת ג' לוין מיום 14.8.08
פסק
דין
1.
המערער הורשע בשלוש עבירות רצח, שתי עבירות של ניסיון לרצח ועבירות נוספות. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על המערער עונש של מאסר עולם, 8 שנות מאסר במצטבר וכן מאסר מותנה. הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו ביום 5.9.04. ביום 31.7.08 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על חומרת העונש. כבוד הרשמת דחתה את הבקשה, ועל כך הערעור שבפני.
2.
על מנת שנבין במה המדובר, חובה לציין כי הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו בעקבות הסדר טיעון שנעשה בין המערער לבין פרקליטות המחוז. המערער היה מיוצג. המערער ופרקליטו הסכימו במפורש להסדר. בית המשפט המחוזי אימץ את ההסדר שהוצג בפניו. נתון נוסף שיש להזכירו הוא, שהמערער ריצה עונש מאסר עולם בעת מתן פסק הדין הנזכר. העונש הקודם של מאסר עולם נקצב על ידי כבוד נשיא המדינה ל-31 שנים. אותו עונש מאסר אמור להסתיים בשנת 2021. השילוב של שני העונשים מביא לכך שבפועל קיימת חפיפה של 19 שנים.
3.
המערער טען בבקשה שבפני כבוד הרשמת, וכן בערעור דנא, כי בעקבות עדותו כעד מטעם התביעה בהליכים שונים הורשעו נאשמים רבים. גזרי הדין של אותם נאשמים היו קלים יותר מאשר עונשו של המערער. לדבריו, הוא אף ניהל בעניין משא ומתן עם המשטרה.
4.
לא מצאתי יסוד לערעור. הנקודה הבולטת היא, שהעונש שהושת נקבע על פי מה שהוסכם בהסדר הטיעון ובלא כל חריגה ממנו. המערער היה מיוצג על ידי עורך דין. הוא ופרקליטו הסכימו במפורש להסדר.
לאור נתונים אלה, ועל רקע כלל הנסיבות, אין סיבה להעתר לבקשה להארכת מועד שהוגשה קרוב לארבע שנים לאחר שהוכרע דינו של המערער ונגזר עונשו. טענת המערער כי ניהל משא ומתן עם המשטרה לאחר מתן גזר דינו ובעקבות גזרי הדין שהושתו על נאשמים אחרים, אין מקומה בגדר הליך של ערעור על גזר הדין שנקצב לו.
5.
הערעור נדחה.
ניתנה היום, ט"ו בחשבון
התשס"ט (13.11.2008).
ש
ו פ ט