בש"פ 7778-22 בש"פ 7778-22

1.לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' גורדון) ב-מ"ת 60687-05-22 מיום 13.11.2022, בגדרה בית המשפט הורה על שחרור המשיב ל"מעצר בית", לצד העמדתו בתנאים מגבילים.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שני אישומים. כמתואר ברקע העובדתי של הערר שבפניי, על פי אישום הראשון, החל ממועד שאינו ידוע במדויק, עובר ליום 3.3.2022 ועד ליום 1.5.2022 או בסמוך לכך, "הוריד" המשיב מרשת ה"טלגרם" עשרות תמונות פדופיליה ו-68 סרטי פדופיליה בפורמטים ובגדלים שונים, ובהן דמויות קטינות וקטינים בגילים שונים, הנחזים להיות פחות מעשר שנים וכן פעוטות (להלן: הפרסומים). פרסומים אלו כללו קטינים וקטינות בעירום חלקי ומלא ובתנוחות מיניות; קטינים וקטינות מבצעים אקטים מיניים במבוגרים, ובכללם מין אורלי, וגינלי ושימוש בחפצים; קטינים וקטינות המבצעים אקטים מיניים בעצמם, לרבות מין אוראלי, וגינלי ושימוש בחפצים; וכן מבוגרים המבצעים אקטים מיניים בקטינים, קטינות ופעוטות. פרסומים אלו החזיק המשיב במכשיר הטלפון האישי שלו. בגין האמור יוחסו לו ריבוי עבירות של החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק).

3.לפי האישום השני, עובר ליום 22.3.2022 החלה בין המשיב למתלוננת, קטינה ילידת חודש מאי 2010 (להלן: המתלוננת או הקטינה) התכתבות דרך אפליקציית "וואטסאפ" במסגרתה הוא הציג עצמו בפני המתלוננת, והלה הציגה עצמה בפניו באומרה לו כי היא בת 11 ולומדת בכיתה ו'. בין השניים התפתח "קשר" שכלל חילופי מילות אהבה וגעגוע ביניהם. המשיב שהיה מודע לגילה של המתלוננת, ניצל "קשר" זה וביקש ממנה שתשלח לו תמונות וסרטוני עירום שלה. המתלוננת עשתה כבקשת המשיב, צילמה עצמה במספר רב של תמונות וסרטונים, כשהיא לעיתים עירומה בפלג גופה העליון ולעיתים עירומה בפלג גופה התחתון, ושלחה אותם אליו באמצעות "וואטסאפ". המשיב המשיך וביקש מהמתלוננת שתצלם עצמה כשהיא נוגעת באיבר מינה ומאוננת, וכן כשהיא מגלחת את איבר מינה, ולשלוח לו סרטונים. המתלוננת צילמה את עצמה כפי שביקש המשיב, ושלחה לו את כלל הסרטונים באמצעות "וואטסאפ". עוד נכתב בערר כי בשלב מסוים ביקש המשיב מהמתלוננת שתצלם את אמה בבית כשהיא מתקלחת או לחלופין כשהיא מעסה אותה, ולשלוח לו סרטונים. המתלוננת עשתה כדברי המשיב, ביצעה לאמה עיסוי וצילמה בסרטון באמצעות הטלפון שלה את גבה החשוף של אמה, ללא ידיעתה, ולאחר מכן שלחה את הסרטון למשיב.

עוד נטען כי כאשר המתלוננת שהתה בבית סבתה ביום 29.3.2022, נתבקשה על ידי המשיב, תוך ניצול ה"קשר" ביניהם כי תצלם את בת דודה הקטינה, כי "תשפשף" את איבר מינה של בת דודה ותשלח לו. המתלוננת עשתה כבקשת המשיב, ניגשה לבת דודה – בת השנה, הורידה לה את החיתול, צילמה אותה במספר סרטונים כשחלק גופה התחתון עירום, וכשהמתלוננת מנסה לפסק את רגליה ו"לשפשף" את איבר מינה וכן לפסק את ישבנה, ושלחה את הסרטונים למשיב.

4.בנוסף לאמור לעיל, נטען כי במועד מסוים קבע המשיב עם המתלוננת להיפגש בסמוך לשער האריות בירושלים. הוא הגיע למקום, העלה את המתלוננת לרכבו, ונסע עמה למקום מבודד. או אז, לבקשת המשיב, עברו השניים למושב האחורי של הרכב, שם התקרב למתלוננת, פיסק את רגליה, שפשף את איבר מינה מעל למכנסיה, ולאחר מכן נשק לה. זאת, תוך שהוא מצלם את שניהם.

בגין המתואר באישום השני, למשיב יוחסו עבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק; ריבוי עבירות של גרם מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) וסעיף 350 לחוק; ארבע עבירות של מעשה מגונה באדם שלא בהסכמתו, באמצעות אחר לפי סעיף 348(ג) בצירוף סעיף 29(ג) לחוק; גרם מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל שש עשרה שלא בהסכמתה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 350 לחוק; וריבוי עבירות של שימוש בקטין לעשיית פרסום תועבה לפי סעיף 214(ב1) לחוק.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5.בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 14.6.2022 כי מעשי המשיב מקימים עילת מעצר של מסוכנות, אך הורה על קבלת תסקיר מעצר בטרם תינתן הכרעה בדבר מעצרו עד תום ההליכים. משלא הוגש תסקיר שירות מבחן בשל מספר תקלות עד ליום 12.9.2022, בית המשפט המחוזי פנה ובחן את המפקחים המוצעים. לבסוף, בית המשפט הורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, בכללם, "מעצר בית" ופיקוח המפקחים בכל עת; איסור להשתמש בטלפון נייד, מחשב או כל אמצעי תקשורת אחר עם גישה לאינטרנט; איסור יצירת קשר עקיף או ישיר עם הקטינה או בני משפחתה; וערבויות כספיות.

6.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי נידון בבית משפט זה (בש"פ 6116/22). השופט א' שטיין בהחלטתו מיום 13.9.2022, קבע כי המשיב ייעצר עד למתן החלטה אחרת בעניינו, וכי שירות המבחן יגיש תסקיר לא יאוחר מיום 6.10.2022.

אולם, משטרם הוגש תסקיר שירות מבחן חרף מספר ארכות שניתנו להגישו, בעוד המשיב שוהה במעצר כחמישה וחצי חודשים. בית המשפט המחוזי הורה ביום 13.11.2022 על שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים כפי שנקבעו בהחלטתו הראשונה.

מכאן הערר שלפניי.

7.לטענת העוררת, כפי שנכתב בהודעת הערר וכפי שטען בא-כוח העוררת בדיון לפניי, המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום מלמדים על מסוכנות גבוהה מאוד הנשקפת ממנו בשל דחפים פדופיליים ברורים וחזקים. הודגש, כי העבירות התרחשו לאורך זמן, והסלימו מעבירות שבוצעו באמצעות הטלפון עד לכדי עבירות פיזיות שנעשו בקטינה במהלך מפגשם. עוד צוין כי בית המשפט המחוזי עמד על המסוכנות המשמעותית הנשקפת מהמשיב הנובעת משילוב המעשים "במרחב הווירטואלי והפיזי".

8.לפיכך נטען כי בהתחשב במסוכנות המשיב, חרף העיכוב שנגרם בהגשת תסקיר המעצר, יש להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני לאחר קבלת חוות דעת של יחידת 'מעוז' ובתנאים המגבילים עליהם הורה בית המשפט המחוזי.

יוער כי, בנימוקי הערר צוין כדלקמן: "העוררת תדגיש כי עמדתה למעצר בפיקוח אלקטרוני בשלב זה נובעת אך מהעיכוב שנגרם בהגשת התסקיר, ומבהירה כי תשקול שוב את עמדתה לאחר שיוגש כך שקיימת אפשרות שתגיש בקשה לעיון חוזר ותבקש להחזיר את המשיב למעצר מאחורי סורג ובריח, אם הנסיבות יצדיקו זאת" (סעיף 15 להודעת הערר).

9.מנגד, באת-כוח המשיב טענה בדיון לפניי, כי די בחלופת המעצר והתנאים המגבילים עליהם הורה בית המשפט המחוזי כדי לאיין את מסוכנות המשיב, וכי ספק "מה איזוק יוסיף לנו במקרה הזה?" כלשונה. הודגש, כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר שנערכו מספר דיונים בהם בית המשפט התרשם מהמפקחים המוצעים, וכי למעשה בית המשפט הורה פעמיים על שחרור המשיב לחלופת מעצר.

10.דין הערר להתקבל.

המעשים המיוחסים למשיב חמורים, ונדמה שהמסכת העובדתית המפורטת לעיל באשר למעשיו מדברת בעד עצמה. המשיב, בהיותו מודע לעובדה שהוא מפתח "קשר", כלשון כתב האישום, עם קטינה בת 11 שנים בלבד, ניצל זאת כדי שהקטינה תשלח לו תמונות וסרטוני עירום שלה לשם גירויו המיני. התנהלות המשיב הסלימה לפגיעות מיניות חוזרות ונשנות, כאשר הקטינה מספקת למשיב, על פי הנטען, בין היתר, סרטונים ותמונות עירום שלה ושל איבר מינה ואף נעתרה לבקשתו וצילמה סרטון בו הפשיטה את חיתולה של בת דודה – בת השנה, וניסתה לפסק את רגליה "ולשפשף" את איבר מינה ואת ישבנה.

יוצא אפוא כי המשיב לא הסתפק במעשיו המיניים במישור הווירטואלי עם הקטינה, אלא פעל כדי לפגוש את הקטינה פנים אל פנים. לאחר שאסף את הקטינה ברכבו ונסע עמה למקום מבודד, הוא התקרב אליה, פיסק את רגליה, שפשף את איבר מינה מעל למכנסיה ונשק לה. כל זאת, בעוד הוא מצלם את שניהם.

11.מסוכנותו של המשיב – ניכרת וברורה, כפי שאף עולה מהחלטותיו של בית המשפט המחוזי. מסוכנות המשיב נלמדת בבירור מחומרת המעשים המיוחסים לו כשלעצמם, ובפרט לנוכח העובדה כי המשיב הסלים את מעשיו ובחר לפגוע מינית בקטינה באופן מעשי ומוחשי, מעבר לפגיעות המיניות אשר נגרמו באופן ווירטואלי. משכך, לא די בתנאים המגבילים שבית המשפט המחוזי מצא לנכון ליתן את המשיב, בכלל זה, "מעצר בית" בבית סבו, פיקוח המפקחים, הגבלת שימוש בטלפון נייד, במחשב או בכל אמצעי אחר המאפשר תקשורת עם אחר וגישה לאינטרנט.

12.אשר על כן, הערר מתקבל באופן שאני מורה על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב, וקובע כי בעניינו של המשיב תיערך חוות דעת היתכנות של יחידת 'מעוז' בדבר האפשרות לשחרורו למעצר בפיקוח אלקטרוני, זאת בנוסף לתנאים וההגבלות שנקבעו בעניינו. חוות הדעת תונח בפני בית המשפט המחוזי, אשר ידון בדבר המשך מעצרו של המשיב.