בש"פ 7781/08 מדינת ישראל נ. אוהד פרץ

לאחר שמיעת הערר, ותוך שיג ושיח בין בית המשפט לצדדים, הוסכם על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי, לשם דיון מחודש בהקדם האפשרי (ככל הניתן במחצית הראשונה של השבוע הקרוב), כך שלפני בית המשפט תהא התמונה במלואה כלהלן. שתי הנקודות העיקריות שבהן יש מקום לדיון המחודש, מבלי לגרוע כמובן מסמכות בית המשפט להידרש לכל אשר ימצא לנכון, הן אלה:

ראשית, הגשת כתב אישום נוסף (ביום 19.8.08) נגד המשיב בעבירות קודמות הקשורות במתלוננת, ועניינן תקיפה ואיומים. הדבר הוזכר בבקשה למעצר עד תום ההליכים מיום 14.8.08 (שם נאמר – בסעיף 11 – כי הוכן כתב אישום), אך ככל הנראה לא הועלה בפני בית המשפט קמא בדיון מיום 10.9.08 בטרם ההחלטה נשוא הערר, והפרקליטות נדרשה אך לנושא הרישום הפלילי הקודם (ללא הרשעה), נושא שלא היה קשור לפרשה דנא (אמנם אין בפניי פרוטוקול דיון קודם בבית המשפט קמא). אם אכן לא הועלה הדבר, תימה היא, וטעונה בדיקה בפרקליטות, אך לגופם של דברים, ראוי שבית המשפט בהחלטתו יראה לפניו מלוא התמונה מאינטרס הציבור, והדברים נאמרים בלא קביעת מסמרות מצדי באשר לעצם השחרור או לתנאיו, הכל כפי שיחליט בית המשפט.

שנית, בדיון בבית המשפט המחוזי ביקשה נציגת הפרקליטות לחקור את הערֵבים (המפקחים), אך הדבר לא ניתן, וגם זאת יש מקום לאפשר לתביעה.

בדיון בפניי הועלו מצד המדינה טענות באשר לכך שלא ניתן משקל ראוי להתנהגות אובססיבית, כלשון הערר, של המשיב כלפי המתלוננת, וכן חלקה התביעה

על שירות המבחן באשר להתרשמות מעמדת המתלוננת, שלשיטת המדינה אינה מתיישבת עם חומר הראיות. הוגש לעיוני על ידי בא-כוח המדינה חלק מחומר הראיות (שבית המשפט קמא לא עיין בו, משהוסכם כאמור באשר לראיות לכאורה); ומשהוגש, ביקש בא-כוחו המלומד של המשיב להידרש לענין הראיות (באמירה כי ההסכמה בבית המשפט קמא לראיות לגבי חלקו הראשון של כתב האישום היתה לצורך דיון בענין המעצר בלבד). כן הטעים בא-כוח המשיב, כי לשיטתו המ דובר

במסוכנות נקודתית של שולחו. אשר האיזוק האלקטרוני כתנאי מגביל שהוסיף בית המשפט, וכן פיקוח הערֵבים, יבטיחו כנטען נטרולה.

אולם, משהוסכם בסופו של יום על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, ייטען בפניו כל הנחוץ, והוא יחליט כשמלוא התמונה לנגד עיניו, ושוב – בלא לקבוע מסמרות לגבי עצם החלטתו.

עד להחלטה נוספת ובכפוף לה, יישאר המשיב במעצר.