בש"פ 7785/02 רועי דרור נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא, השופט ש' פינקלמן) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.המשיבה הגישה בבית המשפט המחוזי כתב אישום בן שני אישומים נגד העורר. באישום השני, הקודם בזמן, טענה המשיבה שביום 14.3.02 החזיק העורר בביתו 11 טבליות של סם מסוכן מסוג M.D.M.A

שלא לצריכתו העצמית וכן משקל אלקטרוני. באותו מועד, לפי הנטען בכתב האישום, נהג העורר ברכב בעוד הוא פסול מלהחזיק ברשיון נהיגה. העבירות שבאישום השני היו החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ונהיגה בזמן פסילה. האישום הראשון נוגע לאירועים שהתרחשו ביום 15.8.02. לפי האמור בכתב האישום, הגיע העורר יחד עם אחר, עימאד חמדון (להלן - עימאד) לאום-אל-פאחם כשהם רכובים על אופנוע. הם הגיעו למקום במסגרת קשר שקשרו לרכישת סם מסוכן מסוג קוקאין. כ45- דקות לאחר שהשניים הגיעו לאום-אל-פאחם הם יצאו מן הישוב על האופנוע, בו נהג עימאד. בנקודה מסוימת בכביש הציבה המשטרה מחסום, על מנת ללכוד את העורר ועימאד. במהלכה של נהיגה פרועה ותוך ניסיון להימלט מן המשטרה, איבד עימאד את השליטה באופנוע. השניים נפלו מן האופנוע וכתוצאה מכך עימאד נהרג ואילו העורר נחבל. בכתב האישום הוסיפה וטענה המשיבה, כי בהיותם על האופנוע החזיקו השניים סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 145.94 גרם נטו, כשהוא מחולק לשלוש אריזות. יש להוסיף, כי במהלכו של האירוע ירה אזרח שהיה בסביבה, כנראה לכיוון האופנוע, שנמלט מן המחסום המשטרתי. רוכבי האופנוע לא נפגעו מן היריות. משעתרה המשיבה למעצרו של העורר עד לתום משפטו, נעתר לה בית המשפט המחוזי.

3.מחומר הראיות עולה, כי גופתו של עימאד נמצאה על הכביש בנקודה מסוימת ואילו האופנוע עצמו נתגלה במרחק כ100- מטר מן הגופה. העורר נמצא על ידי אנשי המשטרה זמן קצר לאחר הנפילה מן האופנוע, במרחק של כ50- מטר מן המקום בו נמצאה גופתו של עימאד, בתוך סבך שיחים. המקום בו נתגלה העורר היה במרחק מטרים ספורים משפת הכביש, בכיוון הנגדי למקום הימצאו של האופנוע ביחס לגופה. כאמור, הסם הנזכר באישום הראשון היה מחולק לשלוש חבילות. חבילה אחת נמצאה בכיס מכנסיו של המנוח. חבילה אחרת של סם נמצאה קרוב למקום בו נמצאה גופתו של המנוח. חבילה נוספת, ובה כשליש מן הכמות הכוללת של הסם, נתגלתה במרחק של 5-4 מטר מן המקום בו הסתתר העורר. על סמך תשתית ראייתית זו, קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. בית המשפט הוסיף וקבע, כי קיים יסוד סביר לחשוש כי שחרורו של העורר יביא לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהליכי שפיטה, וכי בנסיבות העניין לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית.

4.העורר טוען, כי חומר הראיות שהוצג בפני בית משפט קמא אין די בו על מנת שייקבע, כי קיימות ראיות לכאורה. העורר מצביע על כך שהסם לא נתגלה בכליו, אלא נמצא במקום כלשהו באיזור בו נפלו השניים מן האופנוע. כמו כן הוא מציין, כי אין זה ברור כלל שהשקית השלישית נתגלתה בקרבה רבה למקום בו עצרו אותו אנשי המשטרה, בצד הכביש. עוד נטען בפניי, ואין על כך מחלוקת, כי לא נמצאו טביעות אצבע על השקית השלישית.

5.בעת שהעורר נעצר ונחקר הוא סירב למסור גירסה או הסבר כלשהו למה שהתרחש. בעת הדיון בבית משפט השלום ביום 20.8.02, מסר העורר את הגירסה הבאה: עימאד, חברו של העורר, הציע שהשניים יעשו "סיבוב" על האופנוע וכך הגיעו לאום-אל-פאחם. עימאד הלך לדבר עם חבר ואילו העורר ירד מן האופנוע. עימאד ואותו חבר נסעו על האופנוע וחזרו ובהמשך עימאד והעורר נסעו לכיוון טבעון. אנשי משטרה חסמו את הכביש, העורר צעק לעימאד לעצור ובמהלך הדברים איבד עימאד את השליטה על האופנוע והשניים נפלו. העורר, כך לדבריו בבית משפט השלום, ברח לשולי הכביש ושם נעצר על ידי אנשי המשטרה.

6.על סמך הודעותיהם של אנשי המשטרה ניתן לומר, כי הראיות מצביעות על כך שחבילת הסמים השלישית נמצאה קרוב למקום בו התגלה העורר בצידי הכביש, ובמרחק רב יחסית ממקום נפילת האופנוע (קרוב למקום הימצאה של גופתו של עימאד) ובמרחק רב אף יותר מן המקום בו נמצא האופנוע עצמו. נתונים אלה יש בהם כדי לבסס חשד כבד נגד העורר. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שאין בגרסתו של העורר, כפי שנמסרה בבית משפט השלום, כדי להסביר כיצד הגיעה החבילה השלישית של הסם למקום בו היא נמצאה. כך למשל, אין טענה שעימאד זרק את הסם במהלך הנסיעה, בעת ההימלטות מן המשטרה. מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שלא נתגלו טביעות אצבע על החבילה השלישית של הסם. אפשר שהמשיבה תוכל ליתן הסבר לעניין זה, אך בשלב בו אנו נמצאים לא אוכל לומר, כי עוצמתן של הראיות צריכה להביא, מיניה וביה, לדחיית האפשרות שייעשה שימוש בחלופת מעצר.

7.בצד האישום הראשון כולל כתב האישום, כזכור, אישום נוסף, לעניין אירועים שהתרחשו עוד בחודש מרץ האחרון, כלומר, כחמישה חודשים לפני ההתרחשויות שבאישום הראשון. אף שמדובר בעבירות חמורות כשלעצמן, הרי המשיבה לא ראתה לנכון להגיש כתב אישום בסמוך לחודש מרץ, אלא כללה בכתב אישום אחד הן את האירועים מחודש מרץ והן את האירועים מחודש אוגוסט. בנסיבות אלה אין לומר, כי קיימת הצדקה למעצר עד תום ההליכים בשל העבירות שבאישום השני, בלא שתישקל חלופת מעצר.

8.אשר על כן, הערר מתקבל במובן זה שהנני מורה על הגשתו של תסקיר מעצר לבחינת האפשרות שייעשה שימוש בחלופת מעצר. התסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי תוך 20 ימים. משיוגש התסקיר ייקבע מועד מוקדם לדיון. כל עוד לא תינתן החלטה אחרת יישאר העורר במעצר.