בש"פ 7789/01 מדינת ישראל נ. ראמי זרעיני

זוהי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-. המשיב מואשם בעבירות של סחיטה באיומים, החזקת נשק, נשיאת נשק, שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ברכב ללא רשיון וללא ביטוח והפרת הוראה חוקית. המעשים המהווים את העבירות נעשו בזמנים שונים. המשיב נעצר על ידי בית המשפט עד תום ההליכים נגדו ב16.11.00- ומאז אותו מועד, נידון עניינו פעמים נוספות הן בבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר והן בבית משפט זה, פעמיים: פעם בערר על ההחלטה שדחתה את בקשתו לעיון חוזר ופעם בבקשה להארכת מעצר ראשונה לאחר חלוף 9 חודשים. בכל ההחלטות הנ"ל מגולל בית המשפט את העילה למעצרו ואת מסוכנותו באופן שיצדיק את מעצרו מלכתחילה ואת הארכת המעצר הראשונה, בבית משפט זה.

הסניגור המלומד מרכז טענותיו לדחיית הבקשה להארכת מעצר בכך שהמשיב שוחרר על-ידי המשטרה טרם הגשת כתב האישום בתנאים, שאין חשש משחרורו בתנאים כיום שהוא למד את הלקח לאחר שהפר - מסיבות טובות לטעמו - את תנאי השחרור שנקבעו על ידי המשטרה, ונעצר.

אכן, כטענת הסניגור, על בית המשפט להקפיד על שמירת זכותו של עציר להשתחרר כתום 9 חודשים. יחד עם זאת, קיימות נסיבות שבעטיין יש מקום להארכת המעצר יותר מפעם אחת. בענייננו לא נשתנו הנסיבות שהביאו את בית המשפט להחליט בעניינו של העורר על המשך מעצרו. בית משפט זה ציין בהחלטה מ25.7.01- כי המשפט התמשך במידה רבה משום שהמשיב לא שיתף פעולה לניהולו ביעילות. כיום עומד המשפט בפני סיום. ב22.10.01- אמורה להסתיים פרשת ההגנה וישמעו סיכומים בעל-פה.

לאור חומרת העבירות ובהתחשב ביתר הנסיבות, אני נענית לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב60- יום, החל מ24.10.01- או עד למתן פסק הדין, לפי המוקדם.