בש"פ 7792/03 אל חמידי מחמד חליל נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 14.8.03 (השופט ע' מודריק), לפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.ביום 6.8.03 הוגש כנגד העורר כתב אישום, המייחס לו קשירת קשר לביצוע פשע וסחר בסמים. על פי כתב האישום המיוחס לשלושה נאשמים הנאשמים האחרים והעורר קשרו קשר לפיו הם ירכשו מהעורר 60 ק"ג קנאבוס. ביום 14.8.03 נעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

3.בא-כוח העורר טוען, כי אין תשתית ראייתית לכאורית מספיקה למעצרו עד תום ההליכים, תוך שהוא מצביע על פגמים באופן בו שוחחו עמו השוטרים (חקירה ללא אזהרה) ובאופן בו ערכו את מזכריהם.

בית המשפט המחוזי קבע, כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של העורר, ואף על פי שלא קדמה לאמרותיו בפני השוטרים אזהרה פורמאלית, דבריו נאמרו בספונטאניות ומתוך רצון חופשי. בנוסף, ציין כי השאלה האם המזכרים שנכתבו הנם מדויקים ואמינים תתברר במשפט. בשלב זה, ועל פני הדברים, לא מצא בהם פגם.

4.עיינתי בחומר הראיות ואף דעתי היא כי יש ראיות לכאורה. העורר נקשר לאירוע הסחר בסמים בו צפו השוטרים על סמך אמרותיו הספונטניות לאחר שיצא מבית הקברות בו הסתתר. לצורך קביעת קיומן של ראיות לכאורה, אין הכרח להיזקק לראיות שהושגו, כטענת ב"כ העורר לאחר "תרגיל" חקירה, ללא אזהרה. בין כך, בין כך – מדובר בשאלות של משקל, ולא של קבילות.

5.זאת ועוד: לכאורה העיד העורר על עצמו (מזכר מיום 30.7.03) כי הוא עוסק בסחר בסמים מזה שנתיים ויש לו כסף רב. מי שמעיד על עצמו שזה עיסוקו – לא נאפשר לו להלך חופשי לבל יחטיא את הציבור. אין לשחררו בשום חלופת מעצר.

6. הערר נדחה.