פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 78/00
בש"פ 79/00
בפני:
כבוד השופט ע' ר' זועבי
המבקש
בבש"פ 78/00:
אסי (יוסף) מלול
המבקש
בבש"פ 79/00: אורי מישייב
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 2.1.00 בתיק ב"ש 00-00261/99
שניתן
על ידי כבוד סגן הנשיא ח' פיזם
תאריך
הישיבה: ד' בשבט תש"ס (11.1.00)
בשם
המבקש בבש"פ 78/00: עו"ד יקיר אילן
בשם
המבקש בבש"פ 79/00: עו"ד חליוה רונן
בשם
המשיבה: עו"ד רחל מטר
החלטה
בפני שני עררים שאוחדו. שני העוררים מואשמים בשורה ארוכה של עבירות התפרצויות לרכב, חבלה ברכב, גניבה מרכב, ונהיגה ללא רשיון וללא תעודת ביטוח. מיוחסים להם 38 אישומים בגין עבירות שבוצעו בתקופה של כחודשיים.
באי כח הצדדים מסכימים שקיימות ראיות לכאורה, וגם כך הסכימו בפני בית משפט קמא; השאלה היתה והינה באם קיימת עילת מעצר.
בית משפט השלום בחיפה (ב.ש. 4742/99), לאחר ששקל את כל הנסיבות הגיע למסקנה שיש להסתפק בחלופת מעצר. הוא נימק החלטתו בעברם הנקי של העוררים, בעובדה כי מדובר במעידה הנחזית כמערכת אירועים אחת שנמשכה כחודשיים. עוד ציין בית משפט השלום שיש לראות את העוררים כמי ששימשו כלי שרת בידי אדם אחר. באשר למסוכנותם קבע בית משפט השלום שלא הוכח בסיס לעובדה שמדובר בעוררים מסוכנים וזאת על אף חומרת מעשיהם של העוררים והשיטתיות בה בוצעו. העוררים שיתפו פעולה עם חוקריהם ואין להם כל נסיון בעולם הפשע. בית משפט השלום צווה על שחרורם של העוררים בחלופת מעצר. כל אחד מהם ישהה בביתו במעצר בית מלא, ובנוסף יפקיד ערבות בנקאית על סך 50,000 שקלים.
המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום בפני בית משפט מחוזי בחיפה ועררה נתקבל (ב"ש 3261/99). כב' סגן הנשיא, השופט ח. פיזם, צווה לאור חומרת העבירות לעצור שני העוררים עד תום ההליכים, ומכאן העררים שבפני.
באי כוח העוררים שטחו בפני את כל הנימוקים ששטחו בפני בית משפט קמא כולל עברם הנקי של העוררים, חוסר מסוכנותם, מצבו הרפואי של העורר אורי מיישיב, תסקירי המבחן החיוביים, העובדה שמעורבים אחרים בפרשה לא נעצרו עד תום ההליכים, נסיבותיהם האישיות, הודאתם ושתוף הפעולה המלא שלהם. מצד שני, טענה באת כח המדינה שמדובר בעוררים מסוכנים לציבור, ובמיוחד לאור מספר המקרים הרב שבוצעו, והגישה בפניי כתב אישום שמייחס לשני העוררים בתאריכים קודמים מעשים דומים לפרשה בה אנו דנים, ולטענתה אין מקום להורות על חלופת מעצר ויש לדחות העררים.
לאחר ששקלתי בדבר; מחד, טובת העוררים, וטובת הציבור מאידך; ועיינתי בתסקירי המבחן ובכל טענות הצדדים הרי שלא נעלם מעיני עברם הנקי של העוררים. אולם, ריבוי המקרים בהם מואשמים, והעובדה שחודש וחצי לפני ביצוע המקרים נשוא הפרשה הנוכחית בצעו מעשים דומים מצביעים על מסוכנותם של העוררים. לא מוצדק בנסיבות אלה לצוות על חלופת מעצר.
על כן לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת בית משפט מחוזי ואני דוחה העררים.
ניתנה היום, ד' בשבט תש"ס (11.1.00).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00000780.
U02