בש"פ 780/07 מדינת ישראל נ. שי שמאילוב

1)

זו בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.

2)

שני המשיבים מואשמים ביחד עם אחרים בעבירות של התפרצות לבית מגורים כדי לבצע עבירה, בגניבה, היזק לרכוש במזיד, החזקת מכשירי פריצה, והחזקת נכס חשוד כגנוב. על פי האישום, המשיבים עם שניים אחרים התפרצו לדירה בקרית מוצקין וגנבו מתוכה סכום של 25,000 ₪ וחפצי ערך רבים אחרים. הארבעה נמלטו ברכב, עד שנעצרו על ידי המשטרה.

ביום 9.5.06 הורה בית המשפט על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים.

שני השותפים האחרים שוחררו בערבויות.

3)

בהליך זה התקיימו מספר ישיבות גישור שלא צלחו, וביום 11.7.06 נקבעו ישיבות הוכחות במשפט. נשמעו עד כה מרבית עדי התביעה. המשך הדיון נקבע ליום 22.2.07.

4)

לשני המשיבים עבר פלילי ומאסרים על תנאי התלויים נגדם. רקעו הפלילי של משיב 2 חמור באופן ניכר מזה של משיב 1. עברו הפלילי של משיב 2 כולל 22 הרשעות בעבירות רכוש, דמים, שוד מזויין, התפרצות ואיומים. העבירות נשוא כתב אישום זה בוצעו בעת שמאסר על תנאי בן שנתיים היה תלוי נגדו.

למשיב 1 עבר פלילי הכולל שתי הרשעות בעבירות רכוש. גם הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו כשעונש מאסר על תנאי בן 10 חודשים תלוי ועומד נגדו.

5)

בעניינו של משיב 1, סברה המדינה כי ניתן לנטרל את מסוכנותו על ידי החלת חלופת מעצר ראויה שתימצא מתאימה. לאור זאת, ביום 29.1.07 החלטתי בהסכמת הצדדים על החזרת עניינו של משיב 1 לבית משפט השלום כדי שיבחן חלופה מתאימה לצורך שחרורו.

6)

אשר למשיב 2, המדינה מתנגדת לשחרורו. לטענתה, מסוכנותו של משיב זה, כפי שהיא עולה מעברו הפלילי, מאופי העבירות המיוחסות לו במשפט, ומהעובדה כי הן בוצעו בעת שמאסר על תנאי היה תלוי כנגדו, אינן מאפשרות את שחרורו בחלופה.

7)

את משך זמן המשפט עד כה מתרצת המדינה, בחלקו, בנסיונות הגישור שנעשו בהליך זה שארכו זמן, ובקושי לתאם מועדי הוכחות בשל אילוצים על יומנם של בית המשפט והסניגוריה.

8)

ב"כ משיב 2 ביקש לדחות את בקשת המדינה, ולשחרר את מרשו בחלופת מעצר נאותה. להצעה שעלתה בבית המשפט לקבל בעניינו של משיב 2 תסקיר מעצר השיב ב"כ המשיב 2 בשלילה. כן טען, כי המשפט עשוי עוד להתארך ולא יסתיים בתקופת ההארכה הקרובה. המדובר, לדבריו, בעבירת התפרצות אחת שאינה מצדיקה את השארתו של המשיב במעצר לאחר חלוף תשעה חודשי משפט. הוא ביקש להחזיר את עניינו של משיב 2 לבית המשפט המחוזי כדי שיחליט בדבר חלופת מעצר.

9)

דין בקשת המדינה להארכת מעצרו של משיב 2 להתקבל.

העבירות המיוחסות למשיב 2 הן חמורות כשלעצמן, והן מקבלות מישנה חומרה על רקע עברו הפלילי העשיר, הכולל מספר רב של הרשעות בתחום הרכוש, הסמים, בריחה ממשמר חוקי, שוד מזויין, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הרקע הפלילי העשיר של המשיב 2, והעובדה כי העבירות המיוחסות לו בהליך זה בוצעו בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי, מצביעים על מסוכנותו המובנית העלולה, אם ישוחרר, לסכן את בטחון הציבור. מבין העבירות בהן הורשע ישנן גם עבירות של בריחה ממשמר חוקי והפרעה לשוטר, המצביעות לא רק על הפרות חמורות של החוק אלא גם על התנכלות כלפי מערכות אכיפת החוק.

10)

בנסיבות הענין, התארכות המשפט מעבר לתשעה חודשים נעוצה, בין היתר, במאמצי גישור שהושקעו כדי לקצר ולייעל הליכים. גורם נוסף להתארכות טמון בקושי בקביעת מועדים שנגרם בשל עומס רב על הערכאה הדיונית, וכן עקב אילוצי לוח זמנים של הסניגורים, שגם הם עמוסים בעניינים רבים.

11)

באיזון כולל בין שיקול ההגנה על בטחון הציבור לבין הפגיעה במשיב 2 עקב התמשכות המשפט, גובר נכון לעת זו השיקול הראשון. מסוכנותו הרבה של המשיב 2 מאיימת על שלום הציבור באם ישוחרר. מנגד, משפטו אמנם מתמשך, אך במסגרת התמשכות זו נעשו מאמצי גישור שגזלו זמן, ובמהלך התקופה נשמעו מספר ניכר של עדי תביעה. בנסיבות אלה, הכף נוטה להעדפת אינטרס הציבור שמשמעותה, השארת המשיב 2 במעצר. יש לקוות כי בית המשפט יעשה כל שניתן כדי להתקדם בשמיעת העדים, מתוך תשומת לב לזמן שחלף עד כה.

12)

אני מאריכה, איפוא, את מעצרו של המשיב 2 בתשעים ימים החל ביום 1.2.07 או עד למתן פסק דין בת.פ. 463/06 בבית משפט השלום בקריות, לפי המוקדם.

13)

בעניינו של משיב 1, אני מפנה להחלטת בית משפט זה מיום 29.1.07, כמפורט לעיל.