החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 783/97 עפאנה סמירה נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · הארכת שהות לאחר משיכת עתירהבקשה להארכת שהות בישראל לאחר משיכת עתירה לבג"ץ

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקשים, שחזרו מעתירה והורשו לשהות עד מועד מסוים, ביקשו הארכות נוספות שלא נתמכו בתצהיר ולא פירטו טעמים. בית המשפט דחה את הבקשה לאור ההארכות הממושכות שניתנו והיעדר טעם להמשך השהייה.

העובדות

המבקשים חזרו מעתירה שהגישו והוסכם כי ישהו עד מועד מסוים לצורך התארגנות ליציאה. לאחר מכן ביקשו הארכה נוספת שלא נתמכה בתצהיר, לא התייצבו במשרד הפנים במועד שנקבע, ובקשה נוספת הוגשה לאחר חלוף המועד הנוסף ללא טעם מפורט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את שהותם של המבקשים בישראל לאחר שחזרו מהעתירה ולאחר שחלפו המועדים שנקבעו להם?

הלכות

  1. 1

    משזכו המבקשים לארכה ממושכת ביותר ומשלא הובא טעם להמשך שהותם, אין מקום להיענות לבקשה לארכה נוספת

    ״משזכו המבקשים לארכה ממושכת ביותר, אף מעבר לזו שהתבקשה על-ידם מלכתחילה, ומשלא הובא בפני בית המשפט כל טעם״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הארכת שהות
  • צו ביניים
  • בקשה למתן החלטה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בג"ץ

783/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשים (העותרים

) :

1. עפאנה סמירה

2.

עפאנה נעים

3.

עפאנה מחמד

נגד

המשיב

:

שר

הפנים

בקשה למתן הוראות

- הארכת צו הביניים

בשם

המבקשים: עו"ד עומר גזאוי

החלטה

ביום 29.4.97 חזרו בהם המבקשים מן העתירה שהגישו בתיק שבנדון. בפסק דיננו ציינו, כי "רשמנו לפנינו כי גב' גנסין הסכימה כי העותרים יוכלו לשהות, לצורכי התארגנות ליציאה, עד ה - 15.6.97. לאחר מועד זה יהא עליהם לצאת מהארץ, ויאסר עליהם לשהות בארץ."

ביום 5.6.97 הגישו המבקשים בקשה (שלא נתמכה בתצהיר) להארכת שהות העותרים בישראל לתקופה נוספת שלא תעלה על חודשיים "וזאת בשל התחייבויות כספיות של המבקשים לאחרים וכן חייבים הם לשהות במדינה בכדי לישר "סכסוכים" משפחתיים בין בני המשפחה, היות והמבקש מס' 2 הינו מנכבדי המשפחה והבגיר שבה ורק התערבותו תוכל ליישר "סכסוכים" אלו." בקשה זו נשלחה לתגובת המשיב, שהסכים למתן ארכה בת שבוע למבקשים, בכפוף להתייצבות המבקשים או בא כוחם במשרד הפנים ביום 15.6.97, לשם הבאת ראיות לטענותיהם. לפיכך נתתי ביום 13.6.97 החלטה לפיה:

"לאור הסכמת המשיב, מוארכת תקופת שהות העותרים בארץ עד ליום א', 22.6.97, כפוף לכך שהעותרים או בא כוחם יתייצבו ביום 15.6.97 במשרד הפנים. המשיב ישקול בשנית את בקשת העותרים, וימציא תגובתו עד יום 18.6.97."

המבקשים או בא כוחם לא התייצבו במשרד הפנים במועד שנקבע, ולפיכך הודיע המשיב ביום 17.6.97, כי הוא עומד על כך כי המבקשים יצאו לאלתר מהארץ. בתגובה שיגר בא-כוח המבקשים הודעה מטעמו, המפרטת, את הגורמים שמנעו, לטענתו, את התייצבות המבקשים במועד שנקבע. גם הודעה זו לא נתמכה בתצהיר.

ביום 30.10.97 הגישו המבקשים "בקשה למתן החלטה" בה התבקש בית המשפט ליתן החלטה לפיה יוארך צו הביניים לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. הבקשה, שאף היא אינה נתמכת בתצהיר, אינה מפרטת גם מהם הטעמים המצדיקים, לשיטת המבקשים, את המשך שהותם בתחומי המדינה כיום, בחלוף ששה חודשים ממועד משיכת עתירתם ובחלוף חדשיים וחצי מאז תום המועד שננקב בבקשתם מיום 5.6.97.

בנסיבות אלה, משזכו המבקשים לארכה ממושכת ביותר, אף מעבר לזו שהתבקשה על-ידם מלכתחילה, ומשלא הובא בפני בית המשפט כל טעם שהוא להמשך הישארותם בתחומי המדינה, אין מקום להיענות לבקשתם לארכה נוספת. כאמור בהחלטתנו מיום 29.4.97, נאסר על המבקשים להמשיך לשהות בארץ ועליהם לצאת מתחומה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' בחשון התשנ"ח (7.11.97).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97007830.

A08

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 783/97

הלכות

  1. 1משזכו המבקשים לארכה ממושכת ביותר ומשלא הובא טעם להמשך שהותם, אין מקום להיענות לבקשה לארכה נוספת