בש"פ 7838/07 יואל לנקרי נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפיו נדחה הערר שהוגש על החלטת בית משפט השלום באשקלון לשחרר את העורר למעצר בית מלא עד תום ההליכים. העורר מבקש לשחררו ממעצר הבית.

ביום 5.8.2007 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לבית מגורים בכדי לבצע עבירה וגניבה.

כנטען בכתב האישום ביום 8.5.2007 התפרץ העורר בצוותא חדא עם אדם או אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה לחצר בית דרך גדר הפרדה של שכן המתלוננת שבר תריס חלון צדדי ונכנס לבית במטרה לבצע גניבה. עוד נטען כי העורר גנב מהבית תכשיטים שונים וכן גרם לאי סדר בבית.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בא כוחו של העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעניין ביצוע עבירות ההתפרצות והגניבה. בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה וכן קיימת עילת מעצר והורה על שחרור העורר למעצר בית מלא בפיקוח אשתו וערבויות כספיות. ביום 23.8.2007 הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד החלטה זו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט השלום. עוד קבע בית המשפט כי נסיבות העבירה מזה ועברו הפלילי המכביד של העורר מזה עלולים להוות עילת מעצר אף כאשר מדובר בעבירת רכוש. עוד קבע בית המשפט כי לעורר הרשעות קודמות בעבירות סמים הכרוכות בעבירת הרכוש ויש בהן כדי ללמד על מסוכנותו המתמשכת של העורר עד כי היא מקימה עילה למעצר אף בעבירת רכוש. לפיכך דחה בית המשפט המחוזי את הערר.

העורר טוען כי אין עילת מעצר בעבירת הרכוש המתוארות בעניין זה וזאת אף אם קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות. עוד נטען כי העבירה המדוברת בוצעה כשנתיים וחצי לאחר שחרורו של העורר מהכלא בגין עבירת סחר בסמים ואין לזקוף לחובתו עבירות ישנות בעיקר לאור העובדה כי מאז ועד היום לא ביצע אף עבירה. לבסוף נטען כי אין מקום לטענת המשיבה לפיה העורר ביצע את עבירת הרכוש על רקע עברו בתחום הסמים וזאת מאחר ועברו הפלילי של העורר אינו נקשר ישירות לעבירות רכוש וכן לאור העובדה כי העבירה האחרונה של העורר נעברה בשנת 2003.

לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת שתי הערכאות שקדמו לי. אילו היה העורר נשלח למעצר ממש, היתה בכך בנסיבות העניין חריגה מהפסיקה המקובלת בעניין עבירות רכוש, ואולם מדובר בעבירת התפרצות שהסיכון הטמון בה רב מאשר בעבירת "גניבה" סתם. נוכח עברו של העורר ובעיקר עבירות הסמים נשקף ממנו סיכון, ואין המדובר בעבר "ישן". האיזון הראוי נמצא בדמות מעצר בית, ואין מקום להתערב בו.