בש"פ 784/07 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

המדינה מבקשת זו הפעם השביעית את הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 2.2.07 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.

2.

המשיב מואשם בעבירות אינוס, מעשה סדום, תקיפת בת זוג, כליאת שוא, איומים הטרדה באמצעות מתקן בזק, ופגיעה בפרטיות, הכל כלפי אשתו. על פי כתב האישום, ביצע המשיב במשך כשלוש שנים עבירות אלה כלפי אשתו.

3.

כתב האישום הוגש ב-6.6.05. המשפט לא הסתיים במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים. לבקשת המדינה, הוארך המעצר לאחר מכן מספר פעמים, ורוב ההארכות היו לתקופות קצרות מ-3 חודשים ובמהלכן נבחנו חלופות מעצר שונות שלא הבשילו לכלל חלופה מתאימה.

4.

על פי הודעת המדינה מיום 6.3.07, הסתיימה פרשת הראיות במשפטו של המשיב. על התביעה היה להגיש את סיכומיה עד לאמצע מרץ 2007 ועל ההגנה היה להגיש את סיכומיה שלה עד לאמצע אפריל 2007.

5.

מכתב האישום עולה מסוכנותו ברף גבוה של המשיב כלפי המתלוננת, וכן עלה חשש לשיבוש הליכי משפט אשר בינתיים איבד מעוצמתו עקב סיום פרשת הראיות במשפט. במהלך תקופה ארוכה נערכו הליכים שונים שבמסגרתם העריכו בתי המשפט, ובכלל זה בית המשפט העליון, כי אם תימצא חלופה ראויה ניתן יהיה לשקול את שחרורו של המשיב. כך למשל החליטו השופטים ביניש וריבלין בהחלטותיהם מיום 11.9.05 ו-13.6.06, אלא שלא נמצאה עד כה חלופה מתאימה.

ביום 9.8.06 דחיתי ערר של המשיב לעיון חוזר במעצרו, וזאת לאחר שנבחנו חלופות שונות שלא נמצאו מתאימות. גם לאחר החלטה זו חזר

המשיב וביקש להשתחרר בחלופה הן במסגרת בקשות לעיון חוזר והן במסגרת בקשות המדינה להארכת מעצרו, אך בקשות אלה נדחו.

6.

במהלך הדיון בבקשת הארכת המעצר האחרונה ניתנה אורכה לב"כ המשיב לבחון אפשרויות חלופה נוספות, וזאת בעיקר נוכח משך הזמן הארוך שבו נתון המשיב מאז יוני 2005.

בתסקיר עדכני מיום 21.2.07 ניתח שירות המבחן בפירוט וביסודיות את מצבו של המשיב נכון לעת זו, ובחן אופציה אפשרית לחלופת מעצר שעלתה בישיבת מוסדות נחלת צבי בירושלים. נעשתה בדיקה יסודית של חלופה זו. מהתסקיר עולה כי חל שינוי מסוים בהתייחסות המשיב הן לעבירה והן למתלוננת, ממנה בינתיים התגרש. שירות המבחן התרשם כי המעצר הממושך היווה עבור המשיב "גבול מרתיע ומציב בגבולות משמעותי", כלשון התסקיר. המתלוננת מסרה לשירות המבחן כי המשיב אינו יוצר כל קשר עימה מאז הגירושין, ובטאה רצון כי תישקל אפשרות שחרורו, רחוק מהעיר באר שבע. אף שהיא עדיין חוששת מפניו, היא מכירה בחשיבות הקשר בינו לבין הילדים שיימשך לא במסגרת המעצר. לאור הנתונים העדכניים האמורים, הגיע שירות המבחן למסקנה כי

"בבואנו להעריך מחדש את רמת הסיכון האפשרית הנשקפת במידה וישוחרר, ולנוכח המתואר, אנו סבורים כי רמת הסיכון המיידי פחתה במידה המאפשרת כיום בחינה של חלופה מחוץ לעיר באר שבע, וברמת פיקוח גבוהה".

ממסקנה זו, עבר השירות לבחון את החלופה בישיבת מוסדות נחלת צבי בירושלים. הוא תיאר בפירוט את מבנה המערכת של הישיבה ואת אופן הפיקוח האפשרי שם, אולם הטרידה את השירות העובדה כי לא הוצע מפקח מסוים שיקח על עצמו את האחריות לפיקוח צמוד על המשיב לאורך התקופה בה ישהה במקום עד לסיום משפטו. כמו כן צויינה העלות הכספית הכרוכה בשהות במקום. שירות המבחן לא שלל בעקרון את האופציה לשחרר את המשיב לחלופה זו אך מצא קושי בהעדר מפקח צמוד למשיב, וגם העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בשהות במקום הועלתה כגורם העלול לשמש אבן נגף להחלת חלופה זו.

7.

בעקבות תסקיר המעצר המשלים, פניתי בבקשה לקבל הודעת עידכון ובה התייחסות לשאלה האם ישנם אנשים בישיבה שיוכלו לקחת על עצמם התחייבות אישית לפקח על המשיב באופן צמוד בכל שעות היום והלילה. כן נתבקשה התייחסות לשאלה האם משפחת המשיב תוכל לעמוד בעלויות הנדרשות לצורך שהותו בישיבה.

ביום 19.3.07 נתקבלה הודעת עדכון ומתוכה עולים שני אלה:

הוצע מטעם הישיבה מוסדות נחלת צבי כי הפיקוח על המשיב ייערך בשני מעגלים: האחד – מערך האברכים הכולל יקיים מעקב מלא אחר המשיב וידווח על כל תנועה חריגה; בנוסף לכך, יתקיים פיקוח צמוד על המשיב במשך 24 שעות על ידי אחד מהאנשים שזהותם פורטה במכתב מר רייזן, מנכ"ל הישיבה מיום 19.3.07. כמו כן הובהר בהודעת העידכון כי משפחתו של המשיב התחייבה לעמוד בכל העלויות הכספיות הכרוכות בשהותו בישיבה עד למתן פסק הדין בעניינו.

8.

בשים לב למכלול הנתונים העדכניים, באתי לידי מסקנה כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופה המוצעת בכפוף לתנאים שונים, וזאת מהטעמים הבאים:

מסוכנותו הבסיסית של המשיב כלפי המתלוננת היתה ברף גבוה ביותר בתקופה הראשונה של מעצרו שקדמה לגירושי בני הזוג. עם התארכות המעצר ופירוק המסגרת המשפחתית, חל נתק בין בני הזוג, ועמו ירד גם רף מסוכנותו של המשיב, כעולה מתסקיר המעצר. שירות המבחן עצמו סבור כיום כי בנסיבות אלה, כפי שהשתנו, ניתן לשקול חלופת מעצר, בעניינו של המשיב, והוא לא שלל את החלופה במוסדות נחלת צבי, אלא שהוא הוטרד מהעדר פיקוח אישי צמוד על המשיב במסגרת הישיבה. תשובתו של מר אייזן לבעיה זו מניחה את הדעת בנסיבות הענין, ונראה כי גם נושא המימון ימצא את פתרונו ככל הנראה.

9.

משך הזמן הארוך של המעצר משנה את נקודת האיזון בין האינטרס הציבורי להבטיח את שלומה של המתלוננת לבין זכות העצור לחופש אישי, והערך האחרון הולך ומתחזק. אמנם, המשפט מצוי כבר בשלבו האחרון, אולם גם כך, עד לסיומו בפסק דין, עשויים לחלוף מספר חודשים. בנסיבות בהן מסוכנות הנאשם פחתה, והחשש משיבוש הליכים כבר אינו קיים בעוצמה בולטת, ומשנמצא מוצא אפשרי לחלופה, ראוי למצותו גם אם משמעות הדבר שחרור המשיב ממעצר לתקופה יחסית קצרה עד לתום המשפט. אין לכחד, כי ככל שהמשפט מתקרב לסיומו אפשר שגובר החשש מפני הימלטות מן הדין, אולם יש לשקלל חשש זה כנגד אמצעי הבטחון והפיקוח שהחלופה מעמידה, ומקום שניתן לחשש זה מענה מניח את הדעת, כי אז ראוי לנקוט בדרך של חלופת מעצר. במקרה זה נראה כי כך הדבר.

10.

לאור האמור, אני מחליטה לדחות את בקשת המדינה להאריך את מעצר המשיב, ולשחררו בחלופת מעצר, וזאת בכפוף לתנאים הבאים:

(1)

מעצר בית מלא במשך כל שעות היום והלילה בישיבת מוסדות נחלת צבי בירושלים. הפיקוח על המשיב יופעל בכל שעות היממה בנוסף למערך הכללי של האברכים הלומדים במקום, גם על ידי אחד מהאנשים שפרטיהם מופיעים להלן:

1)

מר משה אייזן (ת.ז. 055900013), מנהל המוסדות.

2)

מר אריה טל אל (ת.ז. 053322814)

3)

הרב משה יהודה (ת.ז. 41996174).

4)

מר חנניה חזן (ת.ז. 68325707)

(2)

הפקדה כספית במזומן בידי המשיב בסך 20,000 ₪.

(3)

ערבות עצמית של המשיב בסכום של 50,000 ₪.

(4)

ערבות צד ג' בסך 50,000 ₪ שתינתן על ידי אחיו של המשיב, מר מסעוד אלמקייס. כן תינתן ערבות צד ג' בסך 25,000 ₪ על ידי מר משה אייזן וכן על ידי אחד משלושת האנשים הנוספים שפורטו לעיל כמפקחים על המשיב.

(5)

המשיב יתייצב פעם אחת בשבוע בכל יום ג' בצהריים בתחנת המשטרה הקרובה לישיבה. לצורך התייצבות כאמור, ילווה המשיב על ידי אחד המפקחים שפרטיהם הובאו לעיל.

(6)

ייאסר על המשיב ליצור כל קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת.

(7)

לצורך התייצבות המשיב לדיוני בית המשפט בעניינו, הוא ילווה על ידי אחד הערבים.

(8)

יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ.

(9)

מוצא צו פיקוח מעצר של שירות המבחן למשך חצי שנה.

תנאי השחרור יבוצעו במזכירות בית המשפט העליון בירושלים.