בש"פ 7849/04 כפיר כהן נ. מדינת ישראל

1.בפניי ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 22.8.2004, בדבר מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בפתח הדיון בערר הודיע בא-כוח העורר כי ביום 1.9.2004, דהיינו לפני שישה ימים, נקפו שלושים ימים מאז הוגש כתב-האישום בעניינו של העורר ומשפטו טרם החל. לפיכך, ובהתאם להוראת סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק המעצרים), עתר בא-כוח העורר לשחרור מרשו לאלתר. בא-כוח המשיבה שהופתע מן הטענה, ביקש שהות קצרה לצורך בירור העובדות הרלוונטיות ולפיכך נדחה המשך הדיון לשעה 10:30. עתה מאשר בא-כוח המשיבה, כי אכן ביום 1.9.2004 נקפו שלושים ימים מאז הוגש כתב-האישום בעניינו של העורר ומשפטו טרם החל. לדברי בא-כוח העורר נקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי מועד להקראת כתב-האישום ליום 1.9.2004, אך מסיבות שלא הובררו בוטל מועד זה ביוזמת בית-המשפט. בנסיבות שנוצרו, עותר בא-כוח המשיבה להמשך מעצרו של העורר לפרק זמן של 48 שעות, על-מנת שבית-המשפט המחוזי יקיים את ההקראה וידון מחדש בשאלת מעצרו של העורר, לאחר שיברר את כל הנסיבות הרלוונטיות הנוגעות לתקלה שארעה, כאמור, וישקול את השלכותיה לעניין חידוש המעצר. עוד הודיע בא-כוח המשיבה, כי לאחר שהופנתה היום תשומת לבו של בית-המשפט המחוזי למצב הדברים שנוצר, נקבעה על-ידו ההקראה למחר – 8.9.2004 – בשעה 08:30.

2.הבקשה שהעלה בא-כוח המשיבה להמשך המעצר נסמכת על הוראת סעיף 62 לחוק המעצרים ובטיעוניו מדגיש בא-כוח המשיבה, כי הפגם שנפל במקרה דנן בעניין מועד ההקראה אף שהינו פגם מהותי, אינו חזות הכול ולמולו עומדת מסוכנותו הניכרת של העורר, תסקיר המעצר המסויג שהוגש בעניינו וכן העובדה שאף בא כוח העורר לא נקט כל פעולה על מנת ליידע את בית-המשפט על אי ביצוע ההקראה במועד שנקצב בחוק.

3.הבקשה שמעלה המשיבה מועלית בפני בית-משפט זה בנסיבות שהינן בעייתיות על פניהן. כאמור, הבוקר, במסגרת דיון בערר שהגיש העורר התברר למשיבה לראשונה מפי בא-כוח העורר כי טרם החל משפטו של העורר למרות שחלפו 36 ימים מאז הוגש כתב-האישום ולמרות שהעורר שוהה מזה שישה ימים במעצר שלא כדין. בעיניי מדובר בפגם חמור ומהותי המצדיק, בשלב זה, את שחרורו של העורר ואילו המשך מעצרו בנסיבות אלה, אינו ראוי. יחד עם זאת, נוכח מסוכנותו של העורר, כפי שהיא עולה מן המעשים המיוחסים לו בכתב-האישום ונוכח עברו הפלילי בעבירות דומות, בגינן כבר ריצה עונש מאסר בפועל, יש להתנות את השחרור בערובות הולמות. לפיכך, אני מורה כי העורר ישוחרר בשלב זה בתנאים כדלקמן:

א."מעצר בית" מלא בבית הורי חברתו בפיקוחה ובפיקוח אמה – בהתאם להמלצת שירות המבחן. הכתובת המדויקת והפרטים המזהים הנוגעים למפקחות יימסרו לרשם בית-המשפט.

ב.הפקדת עירבון כספי בסך 30,000 ₪.

ג.הפקדת ערבויות צד ג' של שני ערבים אשר יאושרו על-ידי הרשם בסך 50,000 ₪ כל אחד.

ד.ניתן בזה צו לעיכוב יציאתו של העורר מן הארץ.

4.למען הסר ספק, עלי לציין כי הציר המרכזי שעליו סבה החלטתי זו הוא הפגם החמור שנפל בעניין מועד קיום ההקראה בעניינו של העורר ואין בה משום הבעת דעה באשר לשיקולים הצריכים להכריע את הכף בעניין מעצרו מחדש של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 40222/04, אם תעתור לכך המשיבה. נוכח הנסיבות שנוצרו ונוכח החלטתי זו מתייתר הדיון בעררו של העורר על ההחלטה לעוצרו.