בש"פ 7855/07 מדינת ישראל נ. מיכאל גנסר

בקשה להארכת מעצר שנייה בתשעים ימים מיום 24.9.2007 לפי סעיף 62 לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש ביום 25.10.2006 כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה. בכתב האישום נטען כי בתאריך 13.10.2006 השתתפו המשיב והמתלוננת במסיבה. בתום המסיבה ביקשה המתלוננת ללכת לביתה אך לא מצאה את המפתחות. המשיב ואדם נוסף סייעו למתלוננת להיכנס לביתה דרך החלון תוך עקירת סורגי הבית. המתלוננת נכנסה לביתה ולמיטתה בהנחה כי המשיב עזב את הבית. לאחר זמן מה הבחינה המתלוננת כי המשיב עומד ליד מיטתה. המשיב החל להכות את המתלוננת בפניה מכות נמרצות שגרמו לה לחבלות. תוך האבקות עם המשיב, נטען כי המתלוננת שרטה אותו בפניו. עוד נטען כי המערער קרע את חולצתה של המתלוננת, אמר לה כי הוא רוצה לקיים עימה יחסי מין והמשיך להכותה בראשה עד אשר איבדה את הכרתה. לאחר מכן המשיב הפשיט את המתלוננת מבגדיה, תוך שהוא קורע את תחתוניה, וקיים עימה יחסי מין.

בכתב האישום נטען כי למחרת הגיע המשיב לדירת המתלוננת והציע לה כסף על מנת שלא תגיש נגדו תלונה במשטרה. כמו כן נטען כי באותו יום עת נחקרה המתלוננת במשטרה התקשר אליה המשיב ואיים עליה לבל תתלונן. בנוסף, בעת עימות שנערך בין השניים בתחנת המשטרה ביקש המשיב מהמתלוננת להימנע מהגשת תלונה.

בגין מעשים אלה הואשם המשיב כאמור באינוס בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה.

בטרם הגשת כתב האישום שוחרר המשיב על ידי בית משפט השלום בכפר סבא בתנאים מגבילים. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. לאחר עיון בחומר החקירה ובטרם דיון מלא בבקשה למעצר, הורה בית המשפט על מעצר המשיב לאלתר. בתוך כך נענה בית המשפט לבקשת באת כוחו של המשיב ועיכב את ביצוע ההחלטה עד ליום המחרת. באת כוח המשיב הגישה ערר לבית משפט זה שקבע כי מאחר והדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים צפוי להתקיים תוך 3 ימים, המשיב יוותר במעצר בית. מאחר ולא היה באפשרות המשיב לשלם את סכום הערבות שהוטל עליו הוא ניגש לתחנת המשטרה ונעצר.

ביום 27.11.2006, לאחר שהוגש תסקיר שהעריך כי אם ישוחרר המשיב נשקף סיכון למתלוננת, הודיעה באת כוחו של המשיב כי בהעדר הצעה לחלופת מעצר, היא מסכימה למעצרו. במועד זה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. משלא נסתיים המשפט, ביום 16.7.2007 הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. ביום 5.8.2007 התקבלה הבקשה באופן חלקי (השופט ע' פוגלמן). מעצרו של המשיב הוארך בשישים ימים נוספים. בהחלטה נקבע כי בפרק הזמן שניתן יוכל המשיב להעלות בפני בית המשפט המחוזי חלופת מעצר על מנת שתיבחן חלופה זו. לטענת המבקשת מאז ההחלטה באת כוחו של המשיב לא פנתה בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי. באת כוח המשיב אישרה זאת בדיון וציינה כי לא היתה לה חלופת מעצר מגובשת, ועתה מסתמנת חלופת מעצר אותה תוכל להציג לבית המשפט.

בתיק זה קבועים שני מועדי הוכחות לחודש ינואר. בקשת המבקשת להקדמת המועדים נדחתה. עוד נאמר כי בימים הקרובים עתיד להיקבע מועד לתזכורת בפני הרכב אחר. המבקשת טוענת כי העיכוב בשמיעת משפטו של המשיב נובע מבעיית העומס המוטל על בתי משפט וכי בעיה זו לא יכולה להיפתר בחשיפת הציבור לסיכונים הטמונים משחרור נאשמים כגון המשיב. לפיכך נאמר כי נוכח המסוכנות הרבה הטמונה במשיב, אותה לומדת המבקשת מן העבירה המיוחסת לו, אופן ביצועה וכן נוכח האפשרות כי ישוב וינסה להדיח את המתלוננת, מתבקשת הארכת המעצר.

לא ראיתי מנוס מלהעתר לבקשה, נוכח העדר חלופת מעצר מגובשת שיכול העורר להציע. עם זאת פתוחה בפני העורר הדרך, בכל עת, להציע חלופת מעצר אותה ישקול בית המשפט המחוזי בכובד ראש, נוכח המעצר הממושך בתיק זה. אני מקווה גם שיעלה בכל זאת בידי בית המשפט המחוזי לקבוע מועד קרוב יותר לשמיעת הראיות.

אני מורה על מעצר המשיב ב-90 יום שתחילתם ביום 24.9.2007.