בש"פ 7864/06 מדינת ישראל נ. טוביה נדב

בקשה להארכת מעצר שביעית בארבעים וחמישה ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.ביום 13.8.04 הוגש נגד המשיב כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב המייחס לו עבירת רצח. על-פי עובדות כתב האישום ירה המשיב במנוח מטווח קצר בעקבות סכסוך כספי שנתגלע ביניהם. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 1.11.04 נענה בית המשפט המחוזי לבקשה לאחר הסכמתו של המשיב למעצרו עד תום ההליכים.

2.לאחר חלוף תשעה חודשים של מעצר הוארך מעצרו של המשיב שש פעמים על ידי בית משפט זה. ההארכה הראשונה נעשתה בהסכמת המשיב. ביום 4.8.05 הוארך מעצרו בשנית (כב' השופט ריבלין). בית המשפט קבע כי חומרתה המיוחדת של העבירה מכריעה את הכף לקבלת בקשת ההארה למרות שאין משפטו של המשיב צפוי להסתיים בפרק הזמן המבוקש. ביום 15.11.05 הוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לבחינת מסוכנותו וכן לבחינת אפשרות של חלופת מעצר. לאחר קבלת התסקיר, ולאור עמדתו של שירות המבחן, והעובדה שההליכים עומדים לפני סיום, ראה בא-כוחו של המשיב להסכים לבקשה, ומעצרו של המשיב הוארך בשלישית. אף הארכתו הרביעית של המעצר נעשתה בהסכמתו של המשיב. בית משפט זה (כב' השופט גרוניס) נענה ביום 30.4.06 להארכת מעצר חמישית, בקובעו כי למרות גילו המתקדם של המשיב ושבירת רגלו הכף נוטה לכיוון מעצרו שעה שמדובר בעבירת רצח וכאשר המשפט קרוב לסיומו. הארכה שישית למעצרו של המשיב ניתנה ביום 25.7.06 (כב' השופטת נאור) לשישים יום בלבד. עם זאת הורה בית המשפט על ביצוע בדיקה מקיפה של המשיב ובחינת מסוגלותו, מבחינה בריאותית, להמשיך ולשהות בתנאי מעצר. יצוין כי בבדיקה שנערכה נקבע כי המשיב נמצא "במצב משביע רצון. מאוזן קלינית. הנ"ל זקוק להמשך טיפול ומעקבים".

3.עתה מתבקשת הארכה שביעית של מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים בלבד. המבקשת מבהירה כי סיכומי התביעה בתיק העיקרי הוגשו כבר ביום 23.3.06 וסיכומי ההגנה הוגשו ביום 31.5.06. ביום 13.7.06 נשמעו השלמות לסיכומים בעל-פה, וכעת ממתינים הצדדים להכרעת דינו של בית המשפט המחוזי. באת-כוח המבקשת הבהירה כי התביעה בדקה את העניין מול בית המשפט המחוזי, ובעקבות בדיקה זו התבקשה הארכה של 45 יום בלבד. המבקשת טוענת כי לאור העבירה בה מואשם המשיב, לאור עמדתו של שירות המבחן כי "לא ניתן לשלול סיכון למהלכים כלשהם מצידו", וכן לאור החשש מהימלטותו של המשיב מן הארץ עקב העונש החמור הצפוי לו ועקב כך ששתי בנותיו מתגוררות בחו"ל, יש להאריך את מעצרו של המשיב.

4.בא-כוח המשיב טען בפניי כי אין צפי שפסק הדין בעניינו של המשיב יינתן תוך 45 יום המבוקשים, ולפיכך יתכן ותידרש הארכת מעצר נוספת. לטענתו המשפט הינו מורכב ונסב על ראיות נסיבתיות, והסיכומים שהוגשו הינם רחבי היקף, ולפיכך עומדת בפני ההרכב הכרעת דין קשה שכתיבתה תיארך זמן. הסנגור טען כי גם בהארכת המעצר הקודמת נקבע כי מדובר בישורת האחרונה ועדיין נדרשת כעת הארכת מעצר נוספת. לטענתו נקודת האיזון לאור חלוף הזמן וחזקת החפות מצדיקה את שחרורו של המשיב. עוד טען כי מצבו הבריאותי של המשיב מקשה על שהייתו במעצר.

5.נסיבות העניין במקרה זה מצדיקות היענות לבקשת המדינה להארכת המעצר בארבעים וחמישה ימים. אמנם המשיב יושב מזה תקופה משמעותית במעצר, אך המשפט עומד בפני הישורת האחרונה שלו וממתין להכרעת הדין בעניינו של המשיב. ההארכה המבוקשת תביא, ככל הנראה, לסיום משפטו של המשיב. צודק הסנגור כי גם בהארכה הקודמת הובעה תקווה כי המשפט יסתיים בתקופת ההארכה, אך יש לזכור כי ההארכה הקודמת שניתנה היתה לשישים יום בלבד, וגם כעת לא מתבקשת הארכה לתקופה מלאה של תשעים יום. כמו כן, כפי שנמסר לנו, הבקשה להארכה בארבעים וחמישה יום נעשתה לאחר בדיקה שנערכה מול פרקליטות המחוז המופיעה בתיק בפני בית המשפט המחוזי. בטוחני כי בית המשפט המחוזי, למרות שמדובר בתיק מורכב, מודע לתקופת המעצר בה נתון המשיב ולא יחסוך כל מאמץ ליתן את הכרעת דינו עד תום תקופת הארכת מעצר זו. אין בידי לקבל את הערכת הסנגור לפיה נקודת האיזון המצדיקה שחרור לאור חלוף הזמן לא קיימת במקרה זה. אני סבורה כי לו מצב הדברים היה כעת שמשפטו של המשיב אינו מתקדם והסיום אינו נראה באופק, היה מקום לשקול בחיוב שחרור המשיב לחלופת מעצר, אך כאמור לא זה מצב הדברים. אזכיר כי במסגרת הארכת המעצר השלישית הוריתי על הגשת תסקיר מבחן לצורך בחינת אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, אך לאור האמור בתסקיר המבחן שהוגש, הסכים אף הסנגור להארכת מעצרו של המשיב בתקופה נוספת של שלושה חודשים. מעבר לכך, מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירה החמורה בה הוא מואשם. אעיר עוד, כי דווקא הכרעת הדין המתקרבת ובאה עשויה להעלות חשש, כפי שציינה המבקשת בטיעוניה, כי אם ישוחרר, ימלט המשיב מאימת הדין. במצב דברים זה הבקשה מתקבלת.

מעצרו של המשיב יוארך בארבעים וחמישה ימים החל מיום 5.10.06 או עד למתן פסק-דין בעניינו, לפי המוקדם.