בש"פ 7886/19 ישי שאלתיאל נ. מדינת ישראל

המבקש עותר להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 31.1.2017 (ע"פ 33249-10-19). במסגרת פסק הדין נדחה – בהסכמת המבקש – ערעור שהגיש על הרשעתו במסגרת הסדר טיעון בבית משפט השלום בנצרת בפסק דין מיום 14.9.2016 (ת"פ 17762-05-15). יצוין כי בפסק דינו של בית משפט השלום נגזר על המבקש מאסר בפועל לתקופה של חודשיים בניכוי ימי מעצרו וכן שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. עוד צוין בפסק הדין של בית משפט השלום כי "הנאשם סיים לרצות את עונש המאסר בפועל" (בהתחשב בתקופת מעצרו).

הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 27.11.2019 היינו קרוב לשלוש שנים לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בנסיבות העניין, בהן המבקש ריצה את עונשו

ובהתחשב בחלוף הזמן הרב מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא מצאתי טעם מבורר להורות על הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הליך שדומני שאין לו כל תוחלת.

כמו כן, בהתחשב בכך שמדובר בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובשים לב לכללי ההתערבות הנהוגים בבית משפט זה ביחס לבקשות רשות ערעור מן הסוג האמור, איני סבורה כי סיכויי ההליך לגופו מצדיקים את מתן הארכה המבוקשת.

הבקשה נדחית אפוא.