בש"פ 7886/98 רמי עווידה נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על מעצר עד תום ההליכים שניתן על-ידי כב' השופט בן דוד בבית המשפט המחוזי בנצרת, בת.פ. 545/98 בעבירות של מעשה סדום בנסיבות מחמירות ובתקיפה.

2.המדובר בהסעת מתלוננת כבת 21, דתיה מישוב במעלה הגלבוע, שנסעה כטרמפיסטית במכונית העורר, שהציע לה הסעה.

3.הסניגור המלומד הצביע על דברים שונים בעדות המתלוננת ובדבריה לרופא, באופן שלא ברור אם ניסה לאנוס אותה בדרך רגילה או לבצע בה מעשה סדום, או עבירה של מעשה מגונה בלבד.

בעדותה במשטרה עולה כי לא היה לה נסיון מיני והיא תמימה לחלוטין בעניין זה ולא ידעה אף להבדיל בחדירה מלאה או חלקית ובמושגים של "פות" או "פי הטבעת".

4.אף כי אכן קיים שוני בדבריה, אך לעניין התנכלות העורר כלפיה חרף התנגדותה בנסיון להוריד את בגדיה - אין כל שוני. נוסף לכך אין כל שוני לעניין עדותה בדבר הוצאת אבר מינו של העורר, וכן כאב בהחדרה מלאה או חלקית בלבד, לפי הטבעת.

חוסר נסיונה של המתלוננת בענייני מין ותמימותה יכלו להביא לשוני בדבריה, לרבות בפני הרופא כשהיא מלאת סערת רגשות למה שנעשה בה, בהתחשב כאמור, בתמימותה.

לעניין זה יש להוסיף כי הנאשם הודה שפלט זרע עליה, אך לא חדר או ניסה לחדור לתוכה.

לפיכך לפנינו ראיה לכאורה לכתב האישום.

5.התנהגות זו של פגיעה בטרמפיסטית בנסיעה, באופן אקראי, היא התנהגות מסוכנת לציבור וקיים חשש למעשים נוספים. בנסיבות אלה חלופה בה יהא הנאשם במעצר בית - אינה חלופה מספיקה, בשלב זה, על-פי הראיות לכאורה, על כל מה שנאמר לגבי עדות המתלוננת.

6.יחד עם זאת יהא נכון לבדוק מחדש את הבקשה לאחר עדותה של המתלוננת בעוד פחות מחודש כשהסניגור יוכל לחקור אותה ואפשר שהדברים יתלבנו יותר.

7.אשר על כן הערר נדחה.

העורר יוכל לפנות מחדש לבית המשפט המחוזי בנצרת מיד עם סיום עדותה של המתלוננת (הדיון נקבע ליום 18.1.99 ) ויפרט את בקשתו על כל טענותיו לרבות עדותה בבית המשפט ובית המשפט ישקול מחדש אם יש לשחרר את הנאשם ובאילו תנאים.