פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
7894/01
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר
:
שחאדה
מוניר
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.10.2001 בב"ש 2711/01 שניתנה על-ידי
כבוד השופטת נ' מוניץ
תאריך הישיבה: ב'
בחשון תשס"ב (19.10.2001)
בשם העורר: עו"ד
מוחמד פוקרא
בשם המשיבה: עו"ד
יהושע למברגר
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בנצרת בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (מספר מקרים) וכליאת שווא (שני מקרים). בית-משפט השלום סירב להיעתר לבקשת המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים, אך בית-המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. על החלטה זו האחרונה הערר שלפניי.
עניינו של כתב האישום הוא בהתעללות קשה שהעורר התעלל באשתו במשך זמן לא מעט. הוא נהג להכותה בידיו ובחפצים שונים, וגם בהיותה הרה תקפה בפניה כדי כך שנזקקה לטיפול רפואי ולתפרים בעינה. פעם אחת היכה אותה בחוזקה בראשה בלוח עץ, גרם לה פגיעה באוזנה ולא איפשר לה לקבל מייד לאחר התקיפה טיפול רפואי. פעם אחרת היכה אותה, בעט בה בכל חלקי גופה ומשך בשערה. עוד פעם החזיק בחוזקה בגרונה ודקר אותה בראשה בסכין. עוד מעשים רעים מאד עשה העורר באשתו, בהם חניקתה בחבל שכרך סביב צווארה עד שהתקשתה לנשום. לסופם של דברים נמלטה האישה מן הבית, ולשכת הרווחה סייעה בידה.
אדם המתעלל כך באשתו ראוי להרחיקו מאשתו, ואדם העומד לדין בגין עבירות כעבירות המיוחסות לעורר - עבירות שיש ראיות לכאורה לביסוסן - יש לשמור על האישה מפניו על דרך מעצר.
ביני לביני הודה העורר בהאשמות המיוחסות לו, ובא-כוחו המלומד טוען כי ראוי עתה להעלות את העורר על דרך המלך ולפייס בינו לבין אשתו. המדינה מצידה מתנגדת לבקשה.
אני מסכים עם בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת נחמה מוניץ) כי הוכחה לכאורה מסוכנותו של העורר, ובעיקר, כי לא באה כל ראיה - אף לא ראשית ראיה - כי מסוכנות זו נתפוגגה בדרך כלשהי. על רקע זה נתקשיתי להבין, כמוני כבית-המשפט המחוזי, מה יסוד יש לו לבית-משפט להחליט כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר כדי להבטיח את שלומה של המתלוננת.
משהודה העורר בהאשמות המיוחסות לו, דחה בית-משפט השלום את המשך הדיון עד לקבלתו של תסקיר מבחן. באי-כוח בעלי הדין הודיעוני כי הדיון בתסקיר המבחן נקבע ליום 31 באוקטובר. זה הצומת הבא שבו יוכל העורר לטעון כי יש לשחררו ממעצר - זאת אומר אני בלא שאביע דעה באשר לשחרורו של העורר ממעצר, גם אם כך ימליץ שירות המבחן - ואולם קודם לכן מסוכנותו של העורר כלפי אשתו הוכחה בעליל, ויש לשמור את האישה מפניו.
הערר נדחה.
היום, ב' בחשוון תשס"ב (19.10.2001)
ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
01078940. G01
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444