בש"פ 7898/00 צאלח אשרף נ. מדינת ישראל

נגד העורר תלויים ועומדים בבית משפט השלום הליכים לפי כתב אישום בו יוחסו לו ולאחר 9 עבירות של נסיון פריצה לרכב ועבירה של שהייה בלתי חוקית בארץ. בית משפט השלום הורה על מעצרו עד תום ההליכים התלויים ועומדים נגדו ובית המשפט המחוזי דחה את הערר שהגיש.

שתי הערכאות לא מצאו להורות על חלופת מעצר. הערר הוא על ההחלטה הדוחה את בקשתו של העורר להורות על חלופת מעצר כנגד ערובתו של תושב ישראל וערבון בסכום כספי סביר.

לטענת הסניגורית, עו"ד לאה צמל אין העבירות מקימות עילת מסוכנות ואין חזקה כי העורר תושב בית-צפפה יתחמק מהליכי המשפט אם ישוחרר וישוב למקום מגוריו, שכן, זהו אינטרס של תושבי הרשות לשמור על קשר טוב עם ישראל, מה עוד שמרחפת מעליו סכנה שאם יפר את התנאים אזי הערבות תמומש. עוד טוענת הסניגורית כי מטעמים שבמדיניות אין להחזיק את העורר במעצר אם ניתן לשחררו בתנאים שיקבע בית המשפט, שאם יעמוד בהם, תושג תכלית המעצר ואם לא יוכל לעמוד בהם לא ישתחרר.

הנסיון לגניבת כלי הרכב חזר על עצמו מספר פעמים על-ידי העורר וחברו אשר ניסו לפתוח את כלי הרכב על-ידי משיכה בידית. עבירה זו איננה נמנית על העבירות המקימות חזקת מסוכנות. לחברו של העורר עבר עברייני בעבירות מאותו סוג. לעורר עבר נקי.

השאלה היחידה היא אכן, האם קיימת סכנת התחמקות מהליכי המשפט באופן המצדיק הישארותו במעצר. התשובה היא בחיוב. הימים אינם ימים כתקונם, יש סגר ואין יוצא ואין בא. העורר שהה בארץ בעת ביצוע העבירות באופן בלתי חוקי ולא ניתן להורות על הישארותו בארץ אם ישוחרר בתנאים גם אם יימצא מי שיהיה מוכן להחזיקו בביתו והוא לא הציע אדם כזה. לפיכך, יש לצאת מתוך הנחה שעם שחרורו יחזור הוא למקום מגוריו, דבר המעלה בוודאות גבוהה חשש שהוא לא יתייצב למשפט ולא ניתן יהיה למצות איתו את הדין. מיצוי הדין עם עבריינים בכלל ועם עבריינים העוסקים בגניבת כלי רכב בפרט, הוא אינטרס ציבורי מובהק. מי שנכנס לארץ ושוהה בה באופן בלתי חוקי ומנצל את משך שהותו לביצוע עבירות כפי שביצע העורר, נוטל על עצמו סיכון שאם יתפס, ישלם את המחיר המתחייב ממעשיו.

הערר נדחה.