בש"פ 7902/96 ת.א.ם תכנון ארכיטקטוני ומחקר בע"מ נ. משרד הפנים-מדינת ישראל

1.המשיבה מס' 1 פרסמה מכרז להכנת תוכנית המתאר של העיר נצרת. המשיב מס' 2 נבחר כזוכה במכרז. המבקשת, שהיתה אחד מן המשתתפים, הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו תובענה בה עתרה לבטל את תוצאות המכרז. במסגרת התובענה עתרה למתן סעד הצהרתי זמני שימנע מן המשיבה מס' 1 להתקשר עם המשיב מס' 2 עד תום הדיון בתובענה העיקרית.

בית המשפט המחוזי דחה את עתירתה לסעד זמני. בבקשתה מיום 7.11.96 ביקשה המבקשת להרשות לה לערער. בקשה נפרדת שהגישה בבית משפט זה ביום 24.11.96 למתן סעד זמני נדחתה ללא בקשת תשובה.

2.עקב תקלה מזכירותית הועבר התיק לעיוני רק ביום 19.10.97. לאור הזמן הרב שחלף מאז הוגשה הבקשה להרשות ערעור ולאור דחיית הבקשה לסעד זמני, ביקשתי מבאי כוח בעלי הדין להודיעני אם הם עומדים על הדיון בבקשה.

באת כוח המבקשת הודיעה כי היא מעוניינת בדיון בבקשה להרשות ערעור וביקשה לדון בה בהקדם כל שניתן. באת כוח המשיבה מס' 1 הודיעה כי הכנת תוכנית המתאר מתקדמת והולכת וכי ביום 10.7.96 (נראה שהכוונה ל- 10.7.97 - י.ט.) החלה שמיעת הראיות בתובענה העיקרית. כן נקבעו תאריכים נוספים לדיון ב- 15.12.97 ו- 16.12.97. לפיכך סברה כי אין טעם בדיון בבקשה בשלב זה. בא כוח המשיב מס' 2 הודיע "כי הוא יסכים למחיקת ההליך דנן ללא צו להוצאות אם המבקשת תבקש זאת".

3.סבורני כי בנסיבות שנוצרו אין טעם עוד בדיון בבקשה ודי בכך כדי לדחותה. אולם, אין ממש בבקשה גם לגופה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, הסיכוי שהמבקשת תזכה במכרז חדש או בבדיקה חוזרת הוא קלוש בשים לב לכך שקדמו לה בדירוג שש חברות מתחרות. מכל מקום, אם תזכה בתובענה העיקרית הרי שנזקה ניתן לפיצוי בכסף.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

בנסיבות העניין, לא יפסקו הוצאות.