בש"פ 7912/14חן טלמור נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' שריזלי ) מיום 12.11.2014 בעמ"ת 52378-10-14, הדוחה ערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' תבור ) מיום 29.10.2014 במ"ת 28508-07-14 בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית של המבקש.

1.

כנגד המבקש הוגש ביום 15.7.2014 כתב אישום ובו שמונה אישומים: אישום אחד של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים ); שלושה אישומים של סחר בסם מסוכן בצוותא, לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; שלושה אישומים של תיווך לסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים; ואישום אחד של החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים נגדו. בדיון שנערך בבקשה הסכים בא כוח המבקש לקיומן של ראיות לכאורה וביקש להפנות את המבקש לתסקיר מעצר. בית משפט השלום נעתר לבקשה והפנה את המבקש לקבלת תסקיר מעצר. בדיון שהתקיים בבית משפט השלום (כב' השופטת מ' בן ארי )

ביום 15.8.2014 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. בתסקיר התרשם שירות המבחן כי המבקש מבין את הבעייתיות שבהתנהלותו בתקופה שקדמה למעצר ומצר עליה. שירות המבחן העריך כי ברקע ביצוע העבירות על ידי המבקש עומד משבר נפשי אותו חווה ומאמציו לנהל חיים חברתיים אינטנסיביים תוך השקעה קיצונית בכך ונטייה לרצות את הסובבים אותו. שירות המבחן התרשם מהמבקש כאדם נורמטיבי בעל משפחה תומכת ובעל מסוגלות לתפקוד חיובי. לאור ההרתעה שהושגה בעקבות מעצרו הממושך של המבקש, יכולתו להכיר בדיעבד בבעייתיות שבהתנהלות שקדמה למעצרו, היעדר עבר פלילי ותפקודו החיובי לפני המעצר, העריך שירות המבחן כי פחת הסיכון לביצוע חוזר של עבירות סמים מצדו. עוד ציין שירות המבחן כי התרשם מהמפקחים המוצעים על ידי המבקש כאנשים רציניים ונורמטיביים המסוגלים לבסס חלופת מעצר ראויה. לפיכך, המליץ שירות המבחן לשחרר את המבקש לחלופת מעצר בבית הוריו בפיקוח בני משפחתו. כמו כן, המליץ שירות המבחן לאפשר למבקש מספר שעות התאווררות ביום בליווי מפקח.

בית משפט השלום אימץ את המלצות שירות המבחן וציין כי חומרת האישומים נגד המבקש אכן מקימה עילת מעצר סטטוטורית נגדו ואולם, בהינתן העובדה שהמבקש נעדר עבר פלילי ונוכח נטילת האחריות מצדו, ההרתעה שהושגה בעקבות מעצרו והערכת שירות המבחן לפיה פחת הסיכון מפניו וכן העובדה שהמפקחים שהוצעו על ידו הינם אנשים רציניים המבינים את חובות הפיקוח והדיווח הנדרשות מהם, הורה בית משפט השלום לשחרר את המבקש למעצר בית, וקבע לו שלוש שעות אוורור יומיות בהן יוכל לצאת מהבית בליווי ובפיקוח. כמו כן, הורה בית משפט השלום כי המבקש וכל אחד מהמפקחים יחתמו על ערבות בסך 20,000 ש"ח, כי תופקד ערבות במזומן בסך 10,000 ש"ח וניתן צו פיקוח במעצר למשך חצי שנה.

3.

לאחר שחרורו לחלופת מעצר הגיש המבקש בקשה לאפשר לו לצאת ממעצר הבית על מנת להיבחן בבחינות סיום שנת לימודיו השנייה במרכז הבינתחומי בהרצליה בו הוא רשום כסטודנט. ביום 20.8.2014 נעתר בית משפט השלום (כב' השופט ש' אבינור ) לבקשה וביום 14.10.2014 הגיש המבקש לבית משפט השלום בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית שלו בה עתר לאפשר לו לצאת לעבודה במפעל של אביו. כמו כן, עתר המבקש לאפשר לו לצאת שלוש פעמים בשבוע לצורך המשך לימודיו האקדמיים בשנה השלישית. ביום 29.10.2014 נעתר בית משפט השלום (כב' השופטת נ' תבור ) לבקשת המבקש ליציאה לעבודה אך דחה את בקשתו לצאת ללימודים. אשר לבקשה ליציאה לעבודה, ציין בית המשפט קמא כי הוא התרשם מדמותם של האב ושל מפקח נוסף שהוצע על ידי המבקש וקבע כי הם יוכלו לפקח עליו בשעות העבודה. על כן, התיר למבקש לצאת לעבודה. אשר לבקשה ליציאה ללימודים ציין בית המשפט כי אמנם בעבר התיר שינוי בתנאי מעצרו של המבקש כדי שיוכל לצאת מביתו ולגשת לבחינות הדרושות לסיום שנת לימודיו השניה, אך קבע כי לא ניתן ללמוד מכך על מתן אפשרות להתחיל שנת לימודים חדשה. בית המשפט עמד על כך שבקשותיו של המבקש לצאת גם לעבודה וגם ללימודים הן למעשה בקשה לחזור לשגרת חייו טרם מעצרו אך מאז שניתנה החלטת השחרור לחלופת מעצר בחודש אוגוסט 2014 לא חלף פרק זמן מספיק ולא היה שינוי נסיבות המצדיק זאת. עוד נקבע כי כאשר מדובר בעבירות של סחר בסמים, יש להיזהר בטרם יוחזר המבקש לסביבת לימודים אשר בה צעירים אחרים. בית המשפט קבע גם כי הפיקוח שמציע המבקש ליציאה ללימודים על ידי בת דודתו אינו מאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. עוד קבע בית משפט השלום כי הפסיקה שהציג המבקש לתמיכה בבקשתו דנה בנסיבות השונות מענייננו. על כן, נדחתה הבקשה לשינוי תנאי מעצר הבית של המבקש באופן שיאפשר לו לצאת ללימודים.

4.

על החלטת בית משפט השלום שלא לאפשר לו יציאה ללימודים הגיש המבקש ערר לבית המשפט קמא (כב' השופטת ד' שריזלי ). ביום 12.11.2014 דחה בית המשפט קמא את הערר בקובעו כי החלטת בית משפט השלום איזנה כדין בין זכויותיו הבסיסיות של המבקש לבין אינטרס הציבור בהינתן העובדה שהוא עומד לדין על עבירות חמורות לפי פקודת הסמים המסוכנים. עוד נקבע כי גם אם בוצעו שינויים וניתנו הקלות בתנאי המעצר של המבקש, מסוכנותו על רקע כתב האישום שהוגש נגדו עודנה קיימת. אשר לפסיקה שהוצגה על ידי המבקש כתימוכין לכך שיש להקל בתנאי מעצרו ציין בית המשפט קמא כי אין להקיש מהתם להכא וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. על כן, דחה בית המשפט קמא את הערר.

על החלטת בית המשפט קמא הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

5.

המבקש טוען כי החלטת בית המשפט קמא שלא להתיר לו לצאת ללימודים גורמת לו פגיעה מוחשית ובלתי מוצדקת. לשיטתו, בת דודתו יכולה לפקח עליו בזמן הלימודים וכי בהחלטה מיום 15.8.2014 כבר הותר לו לצאת לשלוש שעות התאווררות ביום וכי על כן לא צריכה להיות מניעה להוסיף לשעות אלו שעה או שעתיים נוספות ביום אשר בהן יוכל לפקוד את ספסל הלימודים. המבקש טוען כי בשלב זה טרם הוכרע דינו ושמורה לו חזקת החפות. על כן יש לבחון רק אם נשקפת סכנה מפניו. לטענתו, בארבעת החודשים שעברו מאז שוחרר לחלופת מעצר הוא לא הפר כל תנאי מתנאי מעצר הבית שנקבעו לו. המבקש שב ונסמך על פסיקה בה אושרה יציאתם ללימודים של נאשמים ששהו במעצר בית בגין עבירות חמורות מאלו אשר בהן הוא מואשם ועוד הוא מציין כי הערכאות קמא לא התייחסו בהחלטותיהן לטענתו כי הוא זכאי למלגה מהמוסד לביטוח הלאומי (להלן: המל"ל ), המותנית בסיום לימודיו במועדם המקורי. המבקש טוען עוד כי ככלל זכו לימודים להכרה בפסיקה כמכשיר שיקומי ראשון במעלה. על כן, הוא עותר לקבלת הבקשה ולשינוי תנאי מעצר הבית באופן המתיר לו לצאת ללימודים.

6.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערר ב"גלגול שלישי" על החלטה בענייני מעצר וחלופת מעצר תינתן במקרים חריגים בלבד. בבואו לבחון האם ליתן רשות ערר, על בית המשפט לשקול האם הבקשה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או האם ההחלטה מושא הבקשה פוגעת פגיעה מוחשית ובלתי מוצדקת בזכויותיו (בש"פ 3449/13 אהרון נ' מדינת ישראל , פס' 4 (16.5.2013)). עיון בבקשה דנן מלמד כי היא אינה עומדת בתנאים האמורים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. למעלה מן הצורך יצוין כי גם לגופו של עניין אין מקום להיעתר לבקשה וצדק בית המשפט קמא בקובעו כי בית משפט השלום איזן נכונה בין השיקולים הצריכים להכרעה במקרה זה בשאלת תנאי חלופת מעצר. כך, הבחין בית משפט השלום בין שינוי תנאי מעצר הבית של המבקש לצורך יציאה לעבודה ובין שינוי התנאים האמורים לצורך יציאה ללימודים, בקובעו כי המפקחים שהציע המבקש בנוגע לשהותו בעבודה יוכלו לפקח עליו כנדרש, בעוד שהפיקוח שהוצע בנוגע ליציאה ללימודים לא יאיין את מסוכנותו. כמו-כן מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא כי נוכח כתב האישום החמור שתלוי ועומד נגד המבקש ועל אף ההקלות שניתנו לו בתנאי המעצר, עדיין קיימת מסוכנות מצדו. טענת המבקש לפיה ענין המלגה שהוא זכאי לה מהמל"ל לא נדונה במישרין על ידי הערכאות קמא, גם אם נכונה היא, אינה מועילה לו שכן השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול לענין חלופת המעצר היא שאלת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם. בית המשפט השלום והמחוזי כאחד סברו כי אין לאפשר לו לצאת ללימודים במרכז הבינתחומי, אף לא בפיקוח בת-דודתו, בציינם כי מהלך כזה אין בו מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן המבקש בהינתן עבירות הסמים החמורות שבהן הוא מואשם. מסקנה זו הינה מאוזנת וסבירה ולא ראיתי מקום להתערב בה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.