בש"פ 7912/17 יוסף לוי נ. מדינת ישראל

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בגדרה נדחתה בקשה לעיון חוזר שהוגשה מטעם העורר בעניין מעצרו עד לסיום ההליכים (מ"ת 25166-07-17, כבוד השופט א' הימן ). על פי הנטען על ידי הסניגור, בעקבות עדותו של עד המדינה ש.כ, ועקב חולשת הראיות הנובעת ממנה, יש מקום להורות על שחרור העורר. כאמור עמדה זו נדחתה על ידי בית מהשפט המחוזי.

לצורך הכרעה בבקשה זו אומר זאת, ההלכה המשורשת היא שעל מנת להורות על שחרור בעילה האמורה, ובמיוחד כאשר מיוחסת לנאשם עבירה חמורה – על המצב הראייתי לעבור שינוי דרמטי וממשי. הצדדים טענו בפניי, הגישו חומר בו עיינתי, והבהרתי עמם נקודות מסוימות. נכון להדגיש כי אף אם היה שינוי מסוים בעדות עד המדינה בייחס לשלב כלשהו של כתב האישום, ואינני קובע זאת, כדי לדחות את הערר די להזכיר כי המעשים המיוחסים לעורר אינם מצומצמים לאותו שלב של האירוע, ועדויות מפלילות נגדו אינן מוגבלות לעד המדינה ש.כ שהעיד. התמונה הנכונה לשלב זה עדיין מבססת מסוכנות. זאת על פי נסיבות העניין, מבחני המעשה לכאורה, והעושה. צדק בית המשפט המחוזי אפוא בקביעתו כי אין מקום לקבל את הבקשה לעיון חוזר.

הבקשה נדחית.