בש"פ 7913/00 בנימין מכלוף נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - אריזת ניילון ובה 4.490 כדורי L.S.D - והחזקת סם לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. על כך הוגש הערר.

טענתו המרכזית של הסניגור המלומד היא, כי אין בידי התביעה ראיות לכאורה נגד העורר ומשכך, יש לשחררו ממעצרו.

2.המסכת העובדתית שבבסיס האישום היא בקצרה כדלקמן: השוטרים פרצו לחדר במלון בתל-אביב והפתיעו את יושביו: העורר, חברתו ושלושה נוספים, שעסקו באותה העת ב"הרצת" קוקאין ושימוש בו. בחיפוש שנערך בחדר נתגלתה אריזת ניילון ובה כדורי הסם, כשהיא מוסתרת מעל לתקרה אקוסטית במבואה לחדר. על עטיפת החפיסה נתגלתה טביעת אצבע של קובי, אחד מהחבורה ששהה באותה עת בחדר. אין מחלוקת כי את החדר שכרו העורר וחברתו על שם חברתו, והתגוררו בו. בית המשפט המחוזי סבר, שאין לסמוך על דבריו של קובי הקושרים את העורר לסם, משום הפכפכות דבריו והעדר עקביות בהם. עם זאת קבע כי משום החזקה הנוצרת על-ידי מציאת הסם בחדר בו התאכסן העורר, יש לראות בו כמי שמחזיק בסם החזקה קונסטרוקטיבית.

3.לאחר עיון בכל החומר שנמסר לי על-ידי הצדדים ושקילת טענותיהם, נראה לי כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר, וחלקן או אף מרביתם, הן ראיות נסיבתיות חזקות למדי, שכל אחת לחוד איננה מספקת, אולם מכלול אותן ראיות עונה על דרישת הצורך בראיות לכאורה לעניין מעצר. ניתן לומר, שקובי באמרותיו לחוקרים, הודה בכך שהוא זה שהביא את החבילה לחדר והטמין אותה באותה תקרה. הסיפור הפנטסטי שסיפר קובי בדבר האופן בו הגיע הסם לידיו אינו מצביע בהכרח על אי אמיתות כל יתר הדברים שמסר ובית המשפט יהיה רשאי לפלג את אמרותיו. סיפורו של קובי איננו קוהרנטי בכל הנוגע למעורבותו של העורר, אולם, ניתן למצוא באמרותיו דברים מהם עולה קשר ברור של העורר לסם. לכך יש להוסיף, כי יום קודם לכן התאכסנו העורר וחברתו בחדר אחר במלון וחיפוש שם העלה כי אחד הלוחות בתקרה האקוסטית הוסט ממקומו. לגרסת העורר עצמו במהלך היומיים האמורים בילה עם קובי וחברתו בשני החדרים ששכרו. העורר וקובי הם חברים שותפים לעסקים ביפן, שהגיעו לביקור בארץ ומאז נמצא העורר עם חברתו, וקובי מצטרף אליהם.

4.מקובל עלי, כי בנסיבות העניין נוצרה החזקה קונסטרוקטיבית ובנוסף לכך, יש בדבריו של קובי כדי לקשור את העורר לסם ועל בית המשפט יהיה להעריך את משקל הדברים. גם נסיבות הסתרת הסם במקום שהוסתר בכמות כה רצינית כשערכו רב ביותר, מצביעות על כך שהעורר שותף לידיעה בדבר קיומו של הסם ומיקומו של הסם. קשה לשער, שניתן היה בחדר בו מדובר, להטמין את הסם במקום בו הוטמן מבלי שהעורר היה מודע לכך, וקשה לא פחות לשער כי קובי יטמין סם כה יקר מבלי ליידע את שותפו לחדר על קיום הסם. הכחשות העורר בקשר לסם במצב דברים זה, אינה יכולה לקעקע את המסקנות המתבקשות בדבר מעורבות העורר בעבירות המיוחסות לו.

5.אשר על כן, אני סבורה כי בדין קבעה הערכאה הקודמת כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר.

אשר לחלופת מעצר, בעבירה מסוג זה, בכמות כזו של סם המיועד להפצה, אין מקום לחלופת מעצר, שכן לא ניתן להבטיח את הציבור מפני מסוכנותו של מי שמעורב בעבירה כזו. זאת ועוד, מרכז חייו של העורר הוא בנכר ואין להשיג את תכלית המעצר על-ידי חלופה.

הערר נדחה.