פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7919/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקש:
מחמוד אל חמאמדה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בב"ש 20951/03 מיום 11.8.03
שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' אבידע
תאריך הישיבה: י"א באלול
תשס"ג (08.9.03)
בשם המבקש: עו"ד ערן
אביטל
בשם המשיבה: עו"ד מאיה
חדד
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשני אישומים שכל אחד מהם עניינו קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי וסחר בסם מסוכן. כדברו של כתב האישום, מכר העורר לסוכן המשטרה, שתי פעמים, סם מסוכן מסוג קוקאין, פעם אחת 20.15 גרם (נטו) במחיר של 4000 ש"ח ובפעם אחרת 17.33 גרם (נטו) תמורת אותו סכום. בית משפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפני.
אין חולקים לא על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיב ולא על קיומה של עילת מעצר. השאלה השנויה במחלוקת אינה אלא בעניינה של חלופת מעצר. בית משפט קמא סבר כי בנסיבות העניין אין מקום להורות על חלופת מעצר, ואני עימו.
הלכה שמכבר היא כי חלופת מעצר תינתן לעוסקים בסחר בסמים רק במקרים חריגים, נדירים ויוצאי דופן, ובענייננו לא נמצא לי - כמוני כבית משפט קמא - כי הוכחה לבית המשפט נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן. אם כך על דרך הכלל, לא כל שכן ששירות המבחן הביע ספקות לא קלים "באשר למסוגלות של מחמוד [העורר] לעמוד בתנאי שיחרור בערובה. זאת בשל מאפייני אישיותו והתנהגותו כמתואר". מטעמים אלה אף לא המליץ שירות המבחן על חלופת מעצר בעניינו של העורר. אכן, גם אם אמרנו כי החלופה שהוצעה לשיחרור ממעצר חלופה ראויה היא מצידו של המפקח, אין די בכך, שהרי גם העורר חייב שיהיה מתאים לחלופת מעצר. זאת לא נמצא לנו.
אני מחליט לדחות את הערר.
היום, י"א באלול תשס"ג (8.9.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03079190_G01.doc הג
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il