בש"פ 7920/00 אבי לוי נ. מדינת ישראל

1.העוררים, שני אחים נעצרו עד תום ההליכים נגדם על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט נ' ממן). בכתב האישום שהוגש נגדם מואשמים הם בתגרה במקום ציבורי ובחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. אדם שלישי שהועמד לדין יחד איתם שוחרר בחלופת מעצר.

הרקע לעבירות הוא תיגרה שהתפתחה במגרש כדורגל בעת משחק ידידותי כאשר אחד משחקני קבוצה אחת עבר עבירה כנגד אחד משחקני הקבוצה האורחת. בתוך התלהטות האווירה החלה מהומה בין השחקנים אליהם הצטרפו העוררים שהפליאו מכותיהם במתלונן וגרמו לו חבלות של ממש.

2.הסניגור המלומד טען בבית משפט קמא והעלה בשפה רפה גם בבית משפט זה, טענה בדבר העדר ראיות לכאורה. עם זאת, התמקד הוא, ובצדק, בעניין החלופה. הטעם המרכזי להיעתרות בית המשפט לשחרר את האחר בתנאים היה עברו הנקי, כאשר לעורר 1 וגם לעורר 2 עבירות קודמות. הסניגור הדגיש כי לעורר 1 אין עבירות קודמות במשך 6 השנים האחרונות. כמו כן, על עבירה שעבר בשנת 1993 נגזר דינו רק בשנת 1998 באופן שנגרמו לו עינויי דין. על כל פנים, לטענתו, יש להתייחס אליו כאל מי שבשנים האחרונות לא עבר עבירות. נוסף לכך ציין הסניגור, שהשניים נעצרו ב23.9-, שוחררו על ידי איש משטרה ב24.9- לאחר מכן נעצרו שוב ל"מעצר בית" עד 26.10.00 ומאז נמצאים הם במעצר.

באת כוח המשיבה ציינה ברוב הגינותה כי היתה לה התלבטות בקשר למקרה זה בו היו תקלות בטיפול והשניים אכן היו משוחררים תקופת מה. יחד עם זאת ציינה, כי העבירות חמורות, עברם של השניים איננו נקי ולפיכך אין להסתפק במעצר בית.

3.אין ספק שהעבירות חמורות הן וכי על בית המשפט לתרום תרומתו למיגור תופעת האלימות הקשה על רקע של מהומות המתפתחות בשל סיבות של מה בכך שאינן מצדיקות בשום פנים ואופן תגובות חריפות מסוג זה. התופעות של מהומות, תקיפות וגרימת חבלות במגרשי הכדורגל בהתלהט היצרים על רקע הפסד במשחק או טעות של שחקן, אינן - למרבית הצער - תופעות נדירות, ויותר ויותר עדים אנו לתופעות של מתן פורקן ליצרים ופגיעה בגופם של אחרים על רקע פעילות ספורטיבית. את החומרה בה רואה החברה עבירות מסוג זה יש לבטא בגזרי הדין ולא בהכרח במעצר עד תום ההליכים, אם וככל שניתן להשיג את תכלית המעצר על ידי חלופה הולמת.

פסק דינו של כבוד השופט ממן הוא מקיף, מעמיק ויסודי וקביעותיו מקובלות עלי. עם זאת נראה לי, כי למרות ההרשעות הקודמות, ראוי לבחון חלופת מעצר שתרחיק את העוררים מן הרחוב וממגרש המשחקים, תבטיח את שלומו של הציבור עד לסיום משפטם ויחד עם זאת לא תכלא אותם מאחורי כותלי בית המעצר.

4.הערר מתקבל במובן זה, שהתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת לבדוק אפשרות של חלופת מעצר. עד למתן החלטה על ידי בית המשפט המחוזי, תעמוד החלטתו על כנה.