פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
7920/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העוררים:
1. מיכאל
טנסקי
2. אלכסיי טרסוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בבאר-שבע בב"ש 20988/03 מיום 18.8.03 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי
תאריך הישיבה: י"א באלול
תשס"ג (08.9.03)
בשם העוררים: עו"ד ערן
אביטל
בשם המשיבה: עו"ד מאיה
חדד
החלטה
בית-משפט קמא קיצר במקום שהיה עליו להאריך ולהסביר. שומה היה עליו על בית-משפט קמא להידרש לעבירת הסחיטה באיומים - להידרש לה, לנתח את הראיות ולהסיק מסקנות. באשר לעבירת החבלה בכוונה מחמירה, נטל הוטל על בית-משפט קמא לעיין בחומר הראיות ולהסביר בהחלטתו מה טעם מסיק הוא מאותן ראיות כי מתקיים התנאי של הוכחה לכאורה לייחוס העבירה לכל אחד מהעוררים.
בא-כוח העוררים חולק על קיומן של ראיות לכאורה, הן לעניין הסחיטה באיומים והן לעניין החבלה, ומשלא פירט בית-משפט קמא מה טעם הגיע למסקנה שהגיע, ממילא נגרעה מן העוררים אינסטנציה להעלאת טענות, ומערכאת הערר נגרעה אפשרות לבקר את החלטת בית-משפט קמא.
בנסיבות אלה כולן אני מחליט להחזיר את הדיון לבית-משפט קמא לשני אלה: אחד, לניתוח הראיות ולהסקת מסקנות בנושא הסחיטה באיומים, ושניים, לעניינה של עבירת החבלה, גם כאן לניתוח הראיות ולהסקת המסקנות.
בית-משפט יחליט את החלטתו החדשה לאחר שישמע את באי-כוח בעלי-הדין. אם יעלה הצורך לכך, ניתן יהיה להוסיף ולשמוע את שירות המבחן, לפי שיקול דעתו של בית-משפט קמא. למותר לומר כי זכותם של בעלי-הדין עומדת להם להוסיף ולהגיש ערר חדש משתתקבל החלטה חדשה בבקשה למעצר עד תום ההליכים.
עד להחלטתו החדשה של בית-משפט קמא תעמוד בתוקפה, לכל דבר ועניין, החלטת המעצר שמיום 20 באוגוסט 2003.
היום, י"א באלול תשס"ג (8.9.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03079200_G01.doc הג
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il