בש"פ 7924/15 צרניק יוסף נ. אהוד אולמרט

1.

ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך בע"פ 5270/14-י"א (להלן: התיק העיקרי ) מיום 28.10.2015, שניתנה בבקשת המערער לעיין במספר מסמכים המהווים חלק מהתיק העיקרי.

2.

המערער, שאינו צד לתיק העיקרי, הגיש בקשה לעיון בו. בהחלטת המותב הדן בתיק העיקרי, מיום 24.6.2015, נקבע כי המערער יהיה רשאי לעיין בתיק לאחר שיינתן פסק הדין בערעור בתיק העיקרי. המערער הגיש בקשה נוספת לעיון במספר מסמכים פיזיים מתיק בית המשפט המחוזי בת"פ 10291-01-12, ואשר הועברו לבית משפט זה במסגרת הערעור בתיק העיקרי. מסמכים אלו כללו את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינם של מר אהוד אולמרט והגב' שולמית זקן בבית המשפט המחוזי, ואת "כתבי הכרעת דין, גזר דין ו/או אישורי המצאתם, או כל אישור אימות אחר, כפי שהוגשו, אם הוגשו, לבית המשפט העליון על ידי המערער אהוד אולמרט עם כתב הערעור".

3.

ביום 28.10.2015, ניתנה החלטת הרשמת, ובה הודגש כי קיים קושי בבקשתו של המערער, משום שבקשתו מתייחסת למסמכים המצויים בתיקי השופטים הדנים בתיק העיקרי, כחלק מהליכי הערעור, ומהווים חלק מתיק הערעור שבפניהם. כן ציינה הרשמת כי הן הכרעות הדין והן גזרי הדין אשר העיון בהם התבקש, הן החלטות שיפוטיות אשר פורסמו זה מכבר במקורות שונים, וביניהם מערכת "נט המשפט" ואתרי אינטרנט משפטיים, וכי ניתן לעיין שם בהחלטות אלה ללא קושי וללא עלות. חרף האמור, קבעה הרשמת כי ככל שיעמוד המערער על בקשתו לעיין בעותק "הקשיח" של הכרעת הדין וגזר הדין, עליו להגיש הודעה מתאימה "ותבחן ההתכנות המעשית של צילומם על ידו במזכירות בית המשפט" (ההדגשה במקור – ס.ג'.). מכאן הערעור שלפניי.

4.

בערעורו, המערער טוען כי בקשתו לעיון מתייחסת אך ורק לכתבי החלטות או פסקי דין של בית המשפט המחוזי, ולא לכתבי הערעור עצמו, ומשכך לא מדובר במסמכים המצויים בתיק הערעור עצמו. בנוסף, הוא טוען כי מדובר בהחלטות שלא נרשמו במערכת "נט המשפט", וכי נוסח ההחלטות המפורסם באתרים אחרים אינו אותנטי וכפוף לתניות שינוי נוסח ועריכה. לשיטתו, זכות העיון המוקנית לו מתייחסת לכתבי בית המשפט עצמם, כמסמכים האותנטיים. עוד סבור המערער כי החלטתה של הרשמת אינה ברורה, וכי ניתן לפרשה כך שהיא מתירה רק את העיון בהכרעת הדין ובגזר הדין בעניינו של אהוד אולמרט בלבד, מבלי שנומק מדוע לא הותר העיון במסמכים האחרים שהעיון בהם התבקש.

5.

דין הערעור להידחות. מבחינה אופרטיבית, בקשתו של המערער לעיון במסמכים לא נדחתה. כמפורט לעיל, הרשמת קבעה כי ככל שמבקש העיון עומד על בקשתו לעיין בעותק קשיח של הכרעות הדין וגזרי הדין, עליו להגיש הודעה מתאימה, ותיבחן ההיתכנות המעשית של צילום המסמכים על ידו. החלטה זו ניתנה בגדר סמכותה לפי תקנה 4(ד) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, המאפשרת לשופט או לרשם הדן בבקשה לעיון בתיק בית המשפט לשקול, בין השאר, את סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. מכאן, שלא ניתן לומר בשלב זה – בו טרם ניתנה החלטה סופית של הרשמת בבקשת המערער לעיון במסמכים – כי נפגעה זכות העיון המוקנית למערער. בהתאם, אין מקום להיעתר לערעורו בשלב זה.

6.

בנוסף, יצוין כי לא מצאתי ממש בטענת המערער כי החלטת הרשמת אינה ברורה. אמנם, הלשון בה השתמשה הרשמת בהחלטתה היא לשון יחיד, "לעיין בהכרעת הדין ובגזר הדין", אך מקריאת ההחלטה עולה בבירור כי דיבור זה מתייחס הן להכרעת הדין ולגזר הדין בעניינו של אהוד אולמרט, והן להכרעת הדין ולגזר הדין בעניינה של שולמית זקן. בפרט, תושם אל לב הפסקה הלפני אחרונה בהחלטת הרשמת, בה מציינת הרשמת: "עוד אוסיף כי לעניין העיון המבוקש בהכרעת הדין ובגזר הדין שניתנו בעניינם של מר אולמרט והגב' זקן , מדובר בהחלטות שיפוטיות אשר פורסמו זה מכבר" (ההדגשה הוספה – ס.ג'.). משכך, אין בידי לקבל את הערעור.

7.

סיכומם של דברים, הערעור נדחה.