החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7928/99 דוד שבת נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףערעור על החלטת הרשמת בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המשנה לנשיא דחה ערעור על החלטת הרשמת שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. נקבע כי הזמן הקצר ערב הפגרה אינו טעם מיוחד להארכה, וכי פסק הדין לא קבע הלכה חדשה או שינה הלכה קיימת. לפיכך לא היה מקום לדיון נוסף גם אילו הוארך המועד.

העובדות

המבקש ביקש הארכת מועד בת שבוע להגשת בקשה לקיום דיון נוסף, בשל הזמן הקצר שעמד לרשות בא כוחו ערב היציאה לפגרה. הרשמת דחתה את הבקשה, וקבעה כי פסק הדין לא יצר הלכה חדשה. הבקשה לרשות ערעור נדונה בהרכב של שלושה שדחה אותה על יסוד העובדות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף כאשר הזמן שנותר לבא כוח המבקש קצר ערב היציאה לפגרה?
  2. 2.האם פסק הדין שנשוא הבקשה קבע הלכה חדשה או סטה מההלכה הנוהגת, כך שמצדיק דיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    זמן קצר שנותר לבא כוח המבקש ערב הפגרה אינו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.

    ״בדין נדחה טיעון זה מכל וכל על ידי הרשמת שהרי אין בזמן הקצר האמור טעם מיוחד אשר עשוי להצדיק היענות לבקשה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פסק הדין שנשוא הבקשה לא קבע הלכה חדשה ולא שינה הלכה קיימת, ולכן אין בו הצדקה לדיון נוסף.

    ״במקרה זה, לא נקבעה על ידי בית משפט זה ברע"פ 1359/99 כל הלכה ובוודאי שאין בפסק הדין משום שינוי הלכה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • שינוי הלכה
  • פגרה
  • טעם מיוחד
  • רשות לערער
  • הלכה חדשה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

7928/99

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המערער

:

דוד

שבת

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

ערעור על החלטת בית המשפט

העליון

בבש"פ 5680/99 מיום

20.10.99

שניתנה על ידי כבוד הרשמת

חגית

מאק-קלמנוביץ

בשם

המבקש: עו"ד אילון אורון

החלטה

1.זהו ערעור על החלטת הרשמת הנכבדה אשר דחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף. הגשתה של הבקשה להארכת המועד באה - כך לטענת המבקש - על רקע הזמן הקצר שעמד לרשותו של בא כוח המבקש להגשת הבקשה לקיום דיון נוסף ערב היציאה לפגרה; כך, נתבקשה הארכה למשך שבוע ימים בלבד. בדין נדחה טיעון זה מכל וכל על ידי הרשמת שהרי אין בזמן הקצר האמור טעם מיוחד אשר עשוי להצדיק היענות לבקשה.

2.הטענה העיקרית שעמדה ביסוד הבקשה להארכת המועד ועומדת אף ביסוד הערעור שלפני היא שפסק הדין נשוא הבקשה סטה מן ההלכה הנוהגת בענין הנדון וקבע הלכה חדשה. אף טיעון זה נדחה על ידי הרשמת הנכבדה אשר קבעה כי "... במקרה זה, לא נקבעה על ידי בית משפט זה ברע"פ 1359/99 כל הלכה ובוודאי שאין בפסק הדין משום שינוי הלכה". לנימוק זה אני מסכים.

אמת נכון הדבר שבשעתו העברתי את הבקשה לרשות לערער שהוגשה על ידי המבקש להרכב של שלשה, בעיקר לענין הקשר הסיבתי, אך ההרכב שדן בבקשה דחה אותה על יסוד העובדות. בכגון דא לא היה מקום לדיון נוסף גם לו הוארך למבקש המועד.

הבקשה נדחית.

ניתן ה בכסלו תש"ס (15.11.99).

המשנה לנשיא

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99079280. B02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1זמן קצר שנותר לבא כוח המבקש ערב הפגרה אינו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.
  2. 2פסק הדין שנשוא הבקשה לא קבע הלכה חדשה ולא שינה הלכה קיימת, ולכן אין בו הצדקה לדיון נוסף.